Sotah 77
מאן דאמר האחרונים מן התוספת הראשונים אמרו הוא אמרו רבו והאחרונים אמרו הוא ולא אמרו רבו. א"ר מנא חד תניי הוא ראשונים אמרין הוא אמרן רבו האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו. מתניתא פליגא על רבי יוסי שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון וסיפא פליגא על ר' מנא עוד דבר אחד היה מוסיף. משלו. אין תימר כן אפילו על דרבי יוסי לית הוא פליגא דתני הראשונים אמרן הוא אמרן רבו האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו. תני כולהן צריכין להביא ראייה לדבריהן חוץ מזה שעדיו עמו. ואתייא כמאן דאמר שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמות וחרב שלופה. ברם כמאן דמר שהוא מתיירא מעבירות שבידו עוד הוא צריך להביא ראייה. לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן שלא לפרסם את החטאים. ואתייא כיי דמר רבי לוי בשם ר' שמעון בן לקיש (ויקרא ו׳:י״ח) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני י"י שלא לפרסם את החטאים:
...Two students of Rabbi Haninah were going out to chop wood. A certain astrologer saw them and said, “These two will go out and not return.” When they went out, an elderly man said to them, “Do good for me, for I have had three days without tasting a thing.” They had one loaf with them; they cut half and gave it to him. He ate and prayed for them. He said to them, “May your souls be sustained this day as you have sustained my soul this day.” They went out in peace and returned in peace. There were people among them who heard [the astrologer’s] announcement. They said to him, “Did you not say, ‘These two will go out and not return?’” They said, “In that case, he is a liar because his astrology is false.” Even so, they went out and searched and found a snake — half [of the snake] in this bundle [of wood], and half in that bundle. They said [to the students], “What was the quality of your activities on that day?” They told them the story. [The astrologer] said, “And what could I do, when the God of the Jews is appeased by half a loaf?” [...]
(דברים כ׳:ט׳) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופדו שרי צבאות בראש העם בעקיבו של עם מעמידין זקופין מלפניהן ואחרים מאחריהן וכשילים של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר (שמואל א ד׳:י״ז) נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם ולהלן הוא אומר (שמואל א ל״א:א׳) וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע במה דברים אמורים במלחמת הרשות
(דברים כ׳:ט׳) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופדו שרי צבאות בראש העם בעקיבו של עם מעמידין זקופין מלפניהן ואחרים מאחריהן וכשילים של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר (שמואל א ד׳:י״ז) נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם ולהלן הוא אומר (שמואל א ל״א:א׳) וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע במה דברים אמורים במלחמת הרשות