Sukkah 1

משנה סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשר טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה:

From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Until the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until [astronomical] midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. And it is not only in this case that they said it! Rather, in all cases where the Sages said "only until midnight," the obligation remains until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — the obligation is until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — the obligation is until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight?" To distance a person from transgression.

גמרא רבי יוסי אמר לה סתם. ר' אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל. ור' יודה יליף לה מפתחו של אולם. אם מפתחו של אולם דיו ארבעים אמה דתנן תמן פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. תני ר' חייה אפי' ארבעים נ' אמה תני בר קפרא אפי' מאה אמה. א"ר אבין ר' יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן וכן נשרי' המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דר' יהודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמיי יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשרים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשרים בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר בגבוהין ג' למעלה מכותל המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ד' אפי' גבוהין כמה כשר. דפנות כשרות בסוכה ופסולות במבוי. תני כן שתים כהלכתן והשלישית אפי' טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ד' טפחים. והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מד' רוחותיו. רחב מעשר אמות בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר על בית סאתים אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו

We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."