Ta'anit 20:1
דהוא סבר מהו אחר חותמותיהן שאם היה עומד בשחרית והזכיר של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא. אמר רבי אחא כל הברכות מעין חותמותיהן ואילין דאמרין (ישעיהו י״ב:ו׳) צהלי ורני ישבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל אין בו משום ברכה פסוק:
דהוא סבר מהו אחר חותמותיהן שאם היה עומד בשחרית והזכיר של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא. אמר רבי אחא כל הברכות מעין חותמותיהן ואילין דאמרין (ישעיהו י״ב:ו׳) צהלי ורני ישבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל אין בו משום ברכה פסוק:
ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמו שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם ר' יוחנן אמר אברהם לפני הקב"ה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך אתמול אמרת לי (בראשית כ״א:י״ב-י״ג) כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר (בראשית כ״ב:ב׳) והעלהו שם לעולה. ח"ו לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך כן יהי רצון מלפניך ה' אלהי שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. ה' יראה את נזכר להם עקידתו של יצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים מה כתיב בתריה (שם) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר א"ר יודה בי ר' סימון אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להגאל בקרניו של איל הזה שנאמר (זכריה ט׳:י״ד) וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. רבי חונה בשם ר' חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתור ויוצא נאחז בסבך זה וניתור ויצא אמר לו הקב"ה אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום. אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם א"ל וסופן להגאל בקרניו של איל הזה וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן:
ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמו שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם ר' יוחנן אמר אברהם לפני הקב"ה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך אתמול אמרת לי (בראשית כ״א:י״ב-י״ג) כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר (בראשית כ״ב:ב׳) והעלהו שם לעולה. ח"ו לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך כן יהי רצון מלפניך ה' אלהי שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. ה' יראה את נזכר להם עקידתו של יצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים מה כתיב בתריה (שם) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר א"ר יודה בי ר' סימון אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להגאל בקרניו של איל הזה שנאמר (זכריה ט׳:י״ד) וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. רבי חונה בשם ר' חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתור ויוצא נאחז בסבך זה וניתור ויצא אמר לו הקב"ה אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום. אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם א"ל וסופן להגאל בקרניו של איל הזה וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן:
על השנייה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה בא"י זוכר הנשכחות:
Rabbi Eliezer says: One is obligated to eat fourteen meals in the sukkah, one in the morning, and one at night [on each of the seven days of the festival]. And the Sages say: the matter does not have a dictated amount, except on the first nights of the festival [when there is an obligation to have a meal]. And Rabbi Eliezer also said: One who did not eat [a meal in the sukkah] on the first night of the festival can compensate [for his obligation by having a meal] on the last night of the festival. And the Sages say: in such a matter there is no compensating; regarding this it was said: (Ecclesiastes 1:15) "That which is defective cannot be amended, and the deficiency cannot be counted."
ארבע כיתים נעשו אבותינו על הים אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור למצרים ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן. זו שאמרה נפול לים אמר להן משה (שמות י״ד:י״ג) התיצבו וראו את ישועת ה' וגו' זו שאמרה נחזור למצרים אמר להן משה (שם) כי את אשר ראיתם את מצרים היום וגו' וזו שאמרה נעשה עמהן מלחמה אמר להן משה (שם) ה' ילחם לכם וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להן משה ואתם תחרישון:
What is Rabbi Eliezer's reason? It is said here "sit". And it says later (Leviticus 8:35): "And you shall sit at the door of the tent of meeting day and night." Just as sitting later [the tent] the nights are like the days, so too here the nights are like the days. Rabbi Yohanan said in the name of Rabbi Yishmael: It is written (Leviticus 23:6) "the fifteenth" in Pesach, and it is written (Leviticus 23:34) "the fifteenth" in Sukkot. Just as "the fifteenth" in Pesach means that the first night is obligatory [to eat matza], and afterwards is optional; so too here "the fifteenth" means that the first night is obligatory [to eat in the Sukkah], and afterwards is optional.