Ta'anit 29:1
ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי. צרכון מיעבד זמן תיניינות שלח ואייתי לריב"ל א"ל מישגח מרי מיפוק עימן להתענות נפקון תריהון לתעניתא ולא נחת מיטרא עאל ואמר קומיהון לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי ולא ר' חנינה עצר מיטרא מן ציפוראיי אלא דרומאיי ליבהון רכיך ושמעין מילה דאורייתא ומתכנעין וציפוראיי ליבהון קשי ושמעין מילה דאורייתא ולא מיתכנעין. מי עליל תלה עינוי וחמא אוירא שייף אמר עד כדון הכין. מיד נחת מיטרא וגדר על גרמיה דלא למיעבד כן תובן אמר מה אנא מימור למרי חובא דלא יגבי חוביה. רבי זעירה בשם ר' חנינה מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו שכן מצאנו שכל ל"ח שנים שהיו ישראל כמנודים לא היה מדבר עם משה שנאמר (דברים כ) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה מה כתוב בתריה (שם) וידבר ה' אלי לאמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידן אלא אחר רובו שכן מצאנו שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל (מלכים א י״ח:ל״ט) ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות. רבי יהושע בן יאיר בשם רבי פינחס בן יאיר שלשה ברא הקדוש ברוך הוא ותהא שבראן ואלו הן כשדים וישמעאלים ויצר הרע. כשדים (ישעיהו כ״ג:י״ג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה הלואי לא היה. ישמעאלים (איוב י״ב:ו׳) ישליו אהלים לשודדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע (מיכה ד׳:ו׳) ביום ההוא נאם ה' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי ר' ברכיה רבי אבא בר כהנא רבי יהושע בן יאיר בשם ר' פינחס בן יאיר הרי הוא כאילו הריעותי. רבי לעזר עבד תעניתא ולא איתנחת מיטרא עבד ר' עקיבה תענית ונחת מיטרא. עאל ואמר קומיהון אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שתי בנות אחת חצופה ואחת כשירה אימת דהות בעייא ההיא חצופתא עלת קומיי הוה אמר יבון לה מה דהיא בעייא ותיזיל לה ואימת דהות ההיא כשירה עלת קומוי הוה מאריך רוחיה מתחמד מישמוע שועתה. ואית שרי מימר כן אלא שלא לחלל שם שמים בי ר"א. ר' אחא עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא מי עליל פגע ביה חד כותיי א"ל רבי ר' עצור גולתך מן מיטרא א"ל חייו דההוא גברא שמייא מיעבד ניסן ושתא מצלחא וההוא גברא לית הוא מיחי ועבדון שמיא ניסין והצלחת שתא ומית ההוא כותייא והוון כל עמא אמרין איתון חמין פורין דשמש: וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו בי"ה מתענין ולא מתריעין: ר' עקיבה אומר מתריעים אבל לא מתענין. שכן מצאנו בראש השנה מתריעין ולא מתענין:
This reinforces what Rabbi Yitzhak said about Rabbi Yohanan: that until the bath-keeper Yaakov came, he wore them [tefillin]. Rabbi Yirmiya asked before Rabbi Zeira: What if the bathhouse was used for bathing during the hot days (i.e., summer) but not used for bathing during the rainy days (i.e., winter)? He said to him: a bathhouse, even if not used for bathing, [is analogous to the rules] for a bathroom that does not contain feces. Mar Ukva said: a pig is like a moving bathroom. Rabbi Yonah inquired: what is [the law] for a pebble [with feces on it] that is on the sea shore? Rabbi Ammi the doctor said: Rabbi Yirmiya taught that one should pass it while covered in a scarf; this ruling is rejected. Rabbi Zeira, in the name of Abba bar Yirmiya: one may eat a snack with [tefillin] on, but not a meal. [Similarly, one may] take a nap, but not sleep with them on. There are tannaitic rabbis who teach: One says a blessing once. There are tannaitic rabbis who teach: One says a blessing twice. How is the one who said once be correct? The one who said that one blesses twice [says so because] he ate and they aren't on him. Rabbi Zeira said that Abba bar Yirmiya [is referring] to a person that only eats snacks. Rabbi Zeira, in the name of Rabbi Abba: A person should not enter a urinal if a [holy] book and tefillin are in his hands. When Rabbi Yohanan had a book in his hand [and wanted to urinate] he would give it to someone else. When he had on his tefillin, he would stand with them. A baraita argues against Abba bar Yirmiya: a person may enter a urinal if a book and tefillin are in his hands. Rabbi Zeira said that Abba bar Yirmiya [is referring to two cases, one applies] to someone who can wear them, [and the other] to someone who cannot wear them. After all, why should he spoil them if cannot even fulfill the commandment? Initially, people would give them [tefillin] to other people, but those people would take them and run away. So they decreed that they should be placed in holes [in the wall]. When it happened