Yevamot 149
לא נבעלתי כופין אותו שיחליץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה בזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה הנודרת הנייה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו עד שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה אם נתכוונה לכך אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה:
לא נבעלתי כופין אותו שיחליץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה בזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה הנודרת הנייה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו עד שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה אם נתכוונה לכך אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה:
טענת בתולים עד שלשים יום דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מיד. מה נן קיימין אם בשבעל מיד. ואם בשלא בעל אפילו לאחר כמה. אלא כן אנן קיימין בסתם. ר' מאיר אמר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים יום ורבנין אמרין אין אדם מעמיד אפילו יום אחד. ר' ירמיה בעי מהו שיהא נאמן לומר על דר' מאיר העמדתי עצמי שלשים יום בשביל לעשות הוולד שתוקי. נישמעינה מן הדא היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין ממנו לחלוץ לה <לאחר שלשים> ואמר ר' לעזר דר' מאיר היא. ואמר ר' לעזר לא שנו אלא אצלה הא אצל צרתה לא. כמה דתימר תמן לא הכל ממנה לחוב לצרתה. אף הכא לא הכל ממנו לחוב לבנו. כהדא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר משעה הראשונה אמר בעלתי. אבל אם אמר משעה הראשונה לא בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה. חברייא בעיי מה נן קיימין אם כמשנה הראשונה שמענו שמותר ליבם אם כמשנה אחרונה שמענו שמותר לחלוץ. שמענו שכופין. רב הונא בשם רב והוא שיהא הגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה. הוא אמר גט אשה והיא אומרת גט יבמה בתוך ל' חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר ל' יום מבקשין ממנו שיחלוץ.
טענת בתולים עד שלשים יום דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מיד. מה נן קיימין אם בשבעל מיד. ואם בשלא בעל אפילו לאחר כמה. אלא כן אנן קיימין בסתם. ר' מאיר אמר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים יום ורבנין אמרין אין אדם מעמיד אפילו יום אחד. ר' ירמיה בעי מהו שיהא נאמן לומר על דר' מאיר העמדתי עצמי שלשים יום בשביל לעשות הוולד שתוקי. נישמעינה מן הדא היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין ממנו לחלוץ לה <לאחר שלשים> ואמר ר' לעזר דר' מאיר היא. ואמר ר' לעזר לא שנו אלא אצלה הא אצל צרתה לא. כמה דתימר תמן לא הכל ממנה לחוב לצרתה. אף הכא לא הכל ממנו לחוב לבנו. כהדא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר משעה הראשונה אמר בעלתי. אבל אם אמר משעה הראשונה לא בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה. חברייא בעיי מה נן קיימין אם כמשנה הראשונה שמענו שמותר ליבם אם כמשנה אחרונה שמענו שמותר לחלוץ. שמענו שכופין. רב הונא בשם רב והוא שיהא הגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה. הוא אמר גט אשה והיא אומרת גט יבמה בתוך ל' חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר ל' יום מבקשין ממנו שיחלוץ.