Yevamot 164
אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידים אלא לאחר שלשה ימים. אפילו מגוייד וצלוב על הצליב והחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ר' יודה בר בבא לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוות:
אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידים אלא לאחר שלשה ימים. אפילו מגוייד וצלוב על הצליב והחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ר' יודה בר בבא לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוות:
רב יהודה אמר החוטם עם הלסתות ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם. אמר רב חייא בר בא מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם. כהדא ביומי דארסקינס מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין. ובסיפא איתמר עליהון לישן ביש ואיתצידון כולהון מן בידו. כתיב (דברי הימים ב י״ג:י״ז) ויכו בהם אביה ועמו מתה גדולה מאד. אמר רבי אבא בר כהנא שהעביר הכרת פניהם של ישראל הדא הוא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו' זה החוטם. רבי אמי אמר שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן הה"ד (ירמיהו ט״ו:ח׳) עצמו לי אלמנותיך מחול ימים. ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. כתיב (דברי הימים ב י״ג:כ׳) ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ונגפהו י"י וימות. אמר רבי שמואל את סבור שהוא ירבעם אינה אלא אביה ולמה ניגף רבי יוחנן אמר על שחישד את ירבעם ברבים הה"ד (שם) ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. ריש לקיש אמר על שביזה את אחיה השילוני. הדא הוא דכתיב (שם) ויקבצו אליו אנשים בני בליעל על דצווח לאחיה השילוני. ורבנין אמרין על ידי שבאת ע"ז לידו ולא ביערה הה"ד (שם) וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה וכתיב (מלכים א י״ב:כ״ט) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן. אף על פי שיש בגופו ובכליו ולא כן תני מנין לאחיך שטעה אתה מחזירו בין בגופו בין בכליו שנייא היא שהסימנין דרכן להשתנות.
רב יהודה אמר החוטם עם הלסתות ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם. אמר רב חייא בר בא מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם. כהדא ביומי דארסקינס מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין. ובסיפא איתמר עליהון לישן ביש ואיתצידון כולהון מן בידו. כתיב (דברי הימים ב י״ג:י״ז) ויכו בהם אביה ועמו מתה גדולה מאד. אמר רבי אבא בר כהנא שהעביר הכרת פניהם של ישראל הדא הוא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו' זה החוטם. רבי אמי אמר שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן הה"ד (ירמיהו ט״ו:ח׳) עצמו לי אלמנותיך מחול ימים. ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. כתיב (דברי הימים ב י״ג:כ׳) ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ונגפהו י"י וימות. אמר רבי שמואל את סבור שהוא ירבעם אינה אלא אביה ולמה ניגף רבי יוחנן אמר על שחישד את ירבעם ברבים הה"ד (שם) ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. ריש לקיש אמר על שביזה את אחיה השילוני. הדא הוא דכתיב (שם) ויקבצו אליו אנשים בני בליעל על דצווח לאחיה השילוני. ורבנין אמרין על ידי שבאת ע"ז לידו ולא ביערה הה"ד (שם) וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה וכתיב (מלכים א י״ב:כ״ט) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן. אף על פי שיש בגופו ובכליו ולא כן תני מנין לאחיך שטעה אתה מחזירו בין בגופו בין בכליו שנייא היא שהסימנין דרכן להשתנות.