Yevamot 167

Chapter 167

אומילהוןVmylhvnדרבניןDrvnynאמריןMrynכןKhnדמרDmrר'R'שמואלShmvlרביRvyאבהוVhvרביRvyעקיבהKyvhברVrאחאKhבשםVshmרביRvyיסאYsאיןYnבודקיןVvdkynעידיYdyמיתהMythבדרישהVdryshhוחקירה.Vkhkyrh.מעשהMshhבאחדVkhdשבאShvלהעידLhydלפניLfnyרביRvyטרפוןTrfvnעלLהאשהHshhשנשאתShnshtאמרMrלוLvבניVnyהיאךHykhאתהThמעידMydעלLהאשהHshhשתנשא.Shtnsh.אמרMrלוLvר'R'עמנוMnvהיהHyhבשיירהVshyyrhוירדVyrdהגייסHgyysעלינוLynvונתלהVntlhביחורVykhvrשלShlזיתZytופשחוVfshkhvורדףVrdfהגייסHgyysוחזרVkhzrנומתיNvmtyלוLvבניVnyמשבחךMshvkhkhאניNyבאריVryנומהNvmhלוLvיפהYfhכיוונתKhyvvntלשמיLshmyאניNyנקראNkrבעיריVyryיוחנןYvkhnnבןVnיונתןYvntnאריRyמכפרMkhfrשיחלהShykhlhאמרתיMrtyלוLvבניVnyיפהYfhאמרתMrtיונתןYvntnבןVnיוחנןYvkhnnארי'Ry'מכפרMkhfrשיחלהShykhlhאמרMrליLyלאLכךKhkhאמרתיMrtyאלאLיוחנןYvkhnnבןVnיונתןYvntnאריהRyhמכפרMkhfrשיחלהShykhlhאמרתיMrtyלוLvוהלאVhlכךKhkhאמרתMrtיונתןYvntnבןVnיוחנןYvkhnnאריRyמכפרMkhfrשיחלהShykhlhאמרMrליLyלאLכךKhkhאמרתיMrtyאלאLיוחנןYvkhnnבןVnיונתןYvntnאריהRyhמכפרMkhfrשיחלה.Shykhlh.לאחרLkhrהימיםHymymחלהKhlhומתVmtובדקVvdkרביRvyטרפוןTrfvnאתTעדותוDvtvוהשיאוVhshyvאתTאשתו.Shtv.אוVנימרNymrמשוםMshvmמהMhבכךVkhkhאשכחShkhkhתניTnyאיןYnבודקיןVvdkynעידיYdyמיתהMythבדרישהVdryshhוחקירהVkhkyrhדלאDlכרביKhrvyטרפוןTrfvnדרביDrvyטרפוןTrfvnאומרVmrבודקיןVvdkynעידיYdyמיתהMythבדרישהVdryshhוחקירה:Vkhkyrh:
1ומילהון דרבנין אמרין כן דמר ר' שמואל רבי אבהו רבי עקיבה בר אחא בשם רבי יסא אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. מעשה באחד שבא להעיד לפני רבי טרפון על האשה שנשאת אמר לו בני היאך אתה מעיד על האשה שתנשא. אמר לו ר' עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו ונתלה ביחור של זית ופשחו ורדף הגייס וחזר נומתי לו בני משבחך אני בארי נומה לו יפה כיוונת לשמי אני נקרא בעירי יוחנן בן יונתן ארי מכפר שיחלה אמרתי לו בני יפה אמרת יונתן בן יוחנן ארי' מכפר שיחלה אמר לי לא כך אמרתי אלא יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה אמרתי לו והלא כך אמרת יונתן בן יוחנן ארי מכפר שיחלה אמר לי לא כך אמרתי אלא יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. לאחר הימים חלה ומת ובדק רבי טרפון את עדותו והשיאו את אשתו. או נימר משום מה בכך אשכח תני אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה דלא כרבי טרפון דרבי טרפון אומר בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה:
במעידיןMydynלאורLvrהנרHnrולאורVlvrהלבנהHlvnhומשיאיןVmshyynעלLבתVtקולKvlמעשהMshhבאחדVkhdשעמדShmdעלLראשRshההרHhrואמרVmrאישYshפלוניFlvnyבןVnאישYshפלוניFlvnyממקוםMmkvmפלוניFlvnyמתMtהלכוHlkhvולאVlמצאוMtsvשםShmאדםDmוהשיאוVhshyvאתTאשתוShtvשובShvvמעשהMshhבצלמוןVtslmvnבאחדVkhdשאמרShmrאניNyאישYshפלוניFlvnyבןVnפלוניFlvnyנשכניNshkhnyנחשNkhshוהריVhryאניNyמתMtהלכוHlkhvולאVlהכירוהוHkhyrvhvוהשיאוVhshyvאתTאשתו:Shtv:
2מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן פלוני נשכני נחש והרי אני מת הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו:
גאמרMrרביRvyחנינאKhnynלימדניLymdnyרביRvyיונתןYvntnוהןVhnשראוShrvבוביהVvvyhשלShlאדם.Dm.רבRvאחאKhבשםVshmרביRvyחננאKhnnתמןTmnתנינןTnynnמיMyשהיהShhyhמושלךMvshlkhבבורVvvrואמרVmrכלKhlהשומעHshvmאתTקוליKvlyיכתובYkhtvvגטGtלאשתוLshtvהריHryאלוLvיכתבוYkhtvvויתנוVytnvומרVmrרביRvyיונתןYvntnוהןVhnשראוShrvבוביהVvvyhשלShlאדם.Dm.רביRvyאחאKhבשםVshmרביRvyחננאKhnnבשםVshmרביRvyחנינאKhnynהדאHdדתימרDtymrבשדהVshdhאבלVlבעירVyrאפילוFylvלאLבוביהVvvyhשלShlאדם.Dm.והןVhnתנינןTnynnמיMyשהיהShhyhמושלךMvshlkhבבורVvvrואמרVmrכלKhlמיMyששומעShshvmאתTקוליKvlyיכתובYkhtvvגטGtלאשתוLshtvהריHryזהZhיכתבוYkhtvvויתנוVytnvומרVmrרביRvyיונתןYvntnוהואVhvשראוShrvבוביהVvvyhשלShlאדם.Dm.אמרMrרביRvyאבוןVvnהמזיקיןHmzykynמצוייןMtsvyynבבורותVvvrvtכדרךKhdrkhשהןShhnמצוייןMtsvyynבשדות.Vshdvt.תמןTmnתנינןTnynnהמסיתHmsytזהZhהדיוטHdyvtוהניסיתVhnysytזהZhההדיוט.Hhdyvt.האHחכםKhkhmלא.L.מכיוןMkhyvnשהואShhvניסיתNysytאיןYnזהZhחכםKhkhmמכיוןMkhyvnשהואShhvמסיתMsytאיןYnזהZhחכם.Khkhm.כיצדKhytsdעושיןVshynלוLvלהעריםLhrymעליוLyvמכמיניםMkhmynymעליוLyvב'V'עדיםDymבניVnyאדםDmבביתVvytהפנימיתHfnymytומושיביןVmvshyvynאותוVtvבביתVvytהחיצוןHkhytsvnומדליקיןVmdlykynנרNrעלLגביוGvyvכדיKhdyשיהוShyhvרואיןRvynאותוVtvושומעיןVshvmynאתTקולוKvlvשכןShkhnעשוShvלבןLvnסטדאStdבלודVlvdשהכמינוShhkhmynvלוLvשניShnyתלמידיTlmydyחכמיםKhkhmymוהביאוהוVhvyvhvלביתLvytדיןDynוסקלוהו.Vsklvhv.וכהVkhhתאמרTmrאכן.Khn.שנייאShnyyהיאHyדמרDmrאני.Ny.אףFהכאHkhאני.Ny.שלאShlיברחYvrkhוילךVylkhלוLvוילךVylkhויסיתVysytאתTאחריםKhrymעמו.Mv.תמןTmnתנינןTnynnהמביאHmvyגטGtואבדVvdממנוMmnvאםMמצאוMtsvעלLאתרTrכשרKhshrואםVmלאוLvפסול.Fsvl.איזהוYzhvעלLאתרTrר'R'יוחנןYvkhnnאמרMrכלKhlשלאShlעברוVrvשםShmשלשהShlshhבניVnyאדם.Dm.עברVrגויGvyמהוMhvנישמעינהNyshmynhמןMnהדאHdאדאDברVrברVrחנהKhnhאייתיYytyגיטאGytואבדVvdמיניהMynyhאשכחיהShkhkhyhחדKhdסרקאיSrkyאתאTעובדאVvdקומיKvmyרבנןRvnnואכשרוןVkhshrvnחדאKhdאמרהMrhעברVrגויGvyכשר.Khshr.
3אמר רבי חנינא לימדני רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם. רב אחא בשם רבי חננא תמן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו ומר רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם. רבי אחא בשם רבי חננא בשם רבי חנינא הדא דתימר בשדה אבל בעיר אפילו לא בוביה של אדם. והן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל מי ששומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי זה יכתבו ויתנו ומר רבי יונתן והוא שראו בוביה של אדם. אמר רבי אבון המזיקין מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדות. תמן תנינן המסית זה הדיוט והניסית זה ההדיוט. הא חכם לא. מכיון שהוא ניסית אין זה חכם מכיון שהוא מסית אין זה חכם. כיצד עושין לו להערים עליו מכמינים עליו ב' עדים בני אדם בבית הפנימית ומושיבין אותו בבית החיצון ומדליקין נר על גביו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו שכן עשו לבן סטדא בלוד שהכמינו לו שני תלמידי חכמים והביאוהו לבית דין וסקלוהו. וכה תאמר אכן. שנייא היא דמר אני. אף הכא אני. שלא יברח וילך לו וילך ויסית את אחרים עמו. תמן תנינן המביא גט ואבד ממנו אם מצאו על אתר כשר ואם לאו פסול. איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. עבר גוי מהו נישמעינה מן הדא אדא בר בר חנה אייתי גיטא ואבד מיניה אשכחיה חד סרקאי אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון חדא אמרה עבר גוי כשר.
Previous ChapterNext Chapter