בבא מציעא 1

פרק 1

א <strong><big>משנה:</big></strong> שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְיַחֲלוֹקוּ. זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי. הָאוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָאוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ.
ב <strong><big>הלכה:</big></strong> שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית כול׳. תַּנֵּי. אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ. תֵּן לִי מְנָה שֶׁאַתָּה חַיָיב לִי. אָמַר לוֹ. לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הָלַךְ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁחַיָיב לוֹ נ̇ זוּז. רִבִּי חִיָיה רֹבָה אָמַר. הוֹדָיַית עֵדִים כְּהוֹדָיַית פִּיו וְיִשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין הוֹדָיַית עֵדִים כְּהוֹדָיַית פִּיו שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. אָמַר רִבִּי לָא. מִשְּׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית דְּרִבִּי חִיָיה רוֹבָה. מִכֵּיוָן שֶׁתָּפוּשׂ בְּחֶצְיָיהּ. (א)לֹא <i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="6"></i> כְּמִי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָיהּ שֶׁלּוֹ. וְתֵימַר. נִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. אוּף הָדָא דַמְיָיא לָהּ.