א <strong><big>הלכה:</big></strong> כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת כול׳. וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהַתִּיז צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי אִמִּי. בְּשֶׁהָיָה כֵּלִי נָתוּן בִּידֵי אָדָם. אֲבָל אִם הָיָה מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוֹאִיל וְזֶה מוּנַח בִּרְשׁוּת וְזוֹ מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת פָּטוּר. רַבָּה בַּר מָמָל אָמַר. בָּהּ שְׁתֵּי דְרָכִים. אַחַת יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת. הִנִּיחָה אֶת שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְהִילְּכָה בְזוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָהּ לֹא חִלְּקוּ בוֹ חֲכָמִים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לַחֲצִי כּוֹפֶר.