גיטין 107

פרק 107

א <big>משנה:</big> גֵּט מְעוּשֶּׂה בְּיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹֹיִם פָּסוּל. וְהַגּוֹיִים חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָךְ.

ב <big>הלכה:</big> כָּךְ הָיוּ נְקִיָּי הַדַּעַת בִּירוּשָׁלֵם כּוֹתְבִין. גֵּט מְעוּשֶּׂה בְּיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹיִם פָּסוּל כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. פָּסוּל וּפוֹסֵל בִּכְהוּנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא לִפְסוּלִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וְהָתַנִּינָן שְׁנִיּוֹת. לָא בְגִין אָמַר שְׁמוּאֵל. וְהָתַנִּינָן. הַמַדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהֲנוֹת לוֹ. עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס. יוֹתֵר מִיכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא. שָׁמַעְנוּ שֶׁכּוֹפִין.

ג רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. יִשְׂרָאֵל שֶׁעִיסּוּ כְמַעֲשֶׂה גּוֹיִם פָּסוּל. וּבְאוֹמֵר. אֵינִי זָן וּמְפַרְנֵס. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. וְגוֹיִם שֶׁעִיסּוּ כְמַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר. אֲפִילוּ אָמַר. אֵינִי זָן וּמְפַרְנֵס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. וְהַגּוֹיִם אוֹמְרִים לוֹ וְחוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ. עֲשֵׂה מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָךְ. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם אִיסִּי. הָאוֹמֵר. אֵינִי זָן וּמְפַרְנֵס. כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְכוֹפִין. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לָיֵי. אִם מִפְּנֵי רֵיחַ רַע כּוֹפִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹמֵר. אֵינִי זָן וְאֵינִי מְפַרְנֵס. אוֹמְרִים לוֹ. אוֹ זָן אוֹ פַרְנֵס אוֹ פְטוֹר.

ד <big>משנה:</big> יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מְגוֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. וְאֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא. גִּירֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי זָרַק לָהּ קִידּוּשִׁין סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ זוֹ הִיא אֲמַתְלָא.

ה <big>הלכה:</big> יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת כול'. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֵירוֹת דּוֹלְקִין וְשִׂיחוֹת בְּנֵי אָדָם מְשִׂיחִין. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא תַנִּינָן. יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מְגוֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. אִית לָן מֵימַר נֵירוֹת דּוֹלְקִין. לֹא סִיחֹת בְּנֵי אָדָם מְסִיחִין. וְהָכָא סִיחוֹת בְּנֵי אָדָם מְשִׂיחִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִבְדַּק הַשֵּׁם וְנִמְצָא מִפִּי נָשִׁים וּמִפִּי קְטַנִּים בָּטֵל הַשֵּׁם. רַב אָמַר. לֹא הִתִּירוּ בֶהּ אֶלָּא עֵד מִפִּי עֵד בִּלְבַד.

ו <big>משנה:</big> בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִילוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וגו׳.

פרק קודם פרק הבא