גיטין 11

פרק 11

א דּתַנֵּי. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא נִכְתַּב לְפָנָיו וְלֹא נֶחְתַּם לְפָנָיו. הֲרֵי מַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ. וְעוֹשֶׂה עָלָיו בֵּית דִּין וּמְקַיְימוֹ בְחוֹתְמָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אָנִי.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵידָיו עֵידֵי כוּתִים וְהִכְשִׁירוֹ. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִין בְּעַרְכָאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶן גּוֹיִם כְּשֵׁירִים חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן כְּשֵׁירִין לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט.