א מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְטַיֵיל עִם הַמֶּלֶךְ עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה. וְנִתְּזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְּרוֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִימְּאַתּוּ. וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו. אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאָת אִימָּן שְׁנֵי בָנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. שִׁבְעָה בָנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכוּלָּן שִׁימְּשׁוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. שָׁלְחוּ וְאָמְרוּ לְקִמְחִית. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ. אָמְרָה לָהֶן. יָבוֹא עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וְאִימְרַת חָלּוּקִי מִיָּמַיי. אָמְרִין. כָּל קִמְחַיָיא קִימְחִין וְקִימְחָא דְקִימְחִית סוֹלֶת. קָרְאוּ עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.