א וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ הוּא מְיָיעֲדָהּ וְאֵינוֹ מְיָיעֲדָהּ לְבֶן בְּנוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. בְּפָרֲשַׁת נְחָלוֹת אַתְּ עֲבַד בֶּן בֵּן כְּבֵן וְהָכָא לֵית עֲבַד בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא מַשְׁקֶי לֵיהּ קוֹנְדִּיטוֹן. הָתִיב רִבִּי תַנְחוּם. הֲרֵי פָרֲשַׁת נְחָלוֹת הֲרֵי עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="183"></i> וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִים כְּבֵן. (וְאֵין)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="184"></i> אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. הָתִיבוֹן רַבָּנִן דְּקַיסָרִין. הֲרֵי פָרֲשַׁת טֻמְאוֹת הֲרֵי עָשִׂיתָה אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִים כְּבֵן. וְאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר הָא אֲזִיל קוֹנדִּיטוֹן.