יבמות 125

פרק 125

א מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל עֶרְוָה שֶׁבֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מֵמִיתִין עָלֶיהָ בְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עָלֶיהָ. וְכָל עֶרְוָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין מֵמִיתִין עָלֶיהָ אֵין בְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עָלֶיהָ. הָתִיבוּן. הֲרֵי אֲחוֹתוֹ הֲרֵי בֶית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מֵמִיתִין עָלֶיהָ וְאֵין בְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עָלֶיהָ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךְ. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֵשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.
ב רִבִּי אִידִי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָא. עֶבֶד מוּתָּר בָּאֲחוֹתוֹ. אָמַר לֵיהּ. שָׁמַעְתָּ אֲפִילוּ מֵאֵם. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ. לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם. רִבִּי פִינְחָס אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. עֶבֶד שֶׁבָּא עַל אִמֹּה חַיָיב חַטָּאת. וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְרַבּוֹת עֲבָדִים. אוֹ נֹאמַר. לַחֲלָבִין אִיתְאֲמָרַת. מַה מָצִינוּ בְּזִיקַּת אֵם שֶׁעָשָׂה בָהּ צַד שֶׁנִּתְגַּיְירָה בְּצַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיְירָה. אַף שִׁפְחָה נַעֲשֶׂה בָּהּ צַד שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה בְּצַד שֶׁלּא נִשְׁתַּחְרְרָה.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַולְדוֹתֵיהֶן הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוֹ נָשִׁים וָמֵתוּ אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת וְאֶחָד מְיַיבֵּם אוֹתָהּ. הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִים לְאַחֶרֶת וְאֶחָד מְיַיבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִיבּוּם לְכָל אַחַת וְאַחַת.