יבמות 137

פרק 137

א <strong><big>הלכה:</big></strong> מִצְוַת חֲלִיצָה. בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ כול׳. וְהֵן נוֹתְנִין לוֹ עֵצָה אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. מַהוּ אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. אִין הֲוָה סָב אוֹמְרִים לָהּ. הָהֵין סָב לְאָן לֵיךְ. אִין הֲוָת סָבְתָא אוֹמְרִים לֵיהּ. הָדָא סָבְתָא לְאָן לֵיךְ. הִיא טַלִּיתָא וְהוּא סָב אָמְרִין לֵיהּ. טַלִּיתָא הִיא וְהִיא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא טַלְיָיא וְהִיא סָבְתָא אָמְרִין לָהּ. טַלִּיָיא הוּא וְהוּא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא רוֹצֶה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה שׁוֹמְעִין לָהּ. הִיא רוֹצָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁלְּדָבָר. כָּל הַמְּעַכֵּב שׁוֹמְעִין לוֹ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר אַפִּיק לְבַר.
ב רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. בִּיבָמָה מִי מְרַדֵּף אַחַר מִי. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה. כַּד שְׁמָעָהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימַּדְנוּ רִבִּי לָעְזָר.
ג וְקִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָרָאוּי לְקִרְיָיה אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקִרְיָיה קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. מוֹדֶה שֶׁאִם בָּא לְאוֹמְרָן שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הַסֵּדֶר. וּבִלְחוּד דְּלָא תֵימַר. מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לֹא אָבָה יַבְּמִי לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. אֶלָּא מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.
ד תַּמָּן אָמְרִין. קָרְבַת קַדְמָנָא וְשָׁלְפַת סִיָּנֵיהּ מֵעִילּוֹי רִיגְלֵיהּ דִּימִינָא וְרַקָּת קַדְמָנָא רוֹק דְּמִיתְחֲזֵי עַל אַרְעָא. וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה הָרוֹק שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיהָ אֲפִילוּ הַפְרִיחָתוֹ הָרוּחַ כָּשֵׁר. רָקָה דָם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מַטֵּי בָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם אַבָּא בַּר אַבָּא רִבִּי זְעִירָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם יֵשׁ בּוֹ צַחְצוּחִית שֶׁלְּרוֹק כָּשֵׁר. הַגִּידֶּמֶת בְּמָה הִיא חוֹלֶצֶת. בְּשִׁינֶּיהָ.
ה בְּנֵי סִימוֹנִיָיא אָתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי. אָמְרִין לֵיהּ. בְּעָא תִתֵּן לָן חַד בַּר נַשׁ דָּרִישׁ דַּיָין וַחַזָּן סַפָּר מַתְנַיָין וַעֲבַד לָן כָּל צוֹרְכִינָן. וִיהַב לוֹן לֵוִי בַּר סִיסִי. עָשׂוּ לוֹ בֵימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עָלֶיהָ. אָתוֹן וְשָָׁאֲלוֹן לֵיהּ. הַגִּידֶּמֶת בְּמַה הִיא חוֹלֶצֶת. וְלֹא אַגִיבוֹן. רָקָה דָם. וְלֹא אַגִיבוֹן. אָמְרִין. דִּילְמָא דְּלֵית הוּא מָרֵי אוּלְפָּן. נִישְׁאוֹל לֵיהּ שָׁאֲלוֹן לֵיהּ דַּאֲגָדָה. אָתוֹן וְשָׁאֲלוֹן לֵיהּ. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. אִם אֱמֶת לָמָּה רָשּׁוּם. וְאִם רָשּׁוּם לָמָּה אֱמֶת. וְלֹא אַגִיבוֹן. אָתוֹן לְגַבֵּי דְרִבִּי. אָמְרוּן לֵיהּ. הָדֵין פַּיְיסוּנָא דְּפַיְיסַנְתָּךְ. אָמַר לוֹן. חַיֵיכוֹן. בַּר נַשׁ דִּכְוָותִי יְהָבִית לְכוֹן. שָּׁלַח אַיְיתִיתֵיהּ וּשְׁאַל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. רָקָה דָם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ. אִם יֵשׁ בּוֹ צַחְצוּחִית שֶׁלְּרוֹק כָּשֵּׁר. הַגִּידֶּמֶת בְּמַה הִיא חוֹלֶצֶת. אָמַר לֵיהּ. בְּשִׁינֶּיהָ. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. אִם אֱמֶת לָמָּה רָשּׁוּם. וְאִם רָשּׁוּם לָמָּה אֱמֶת. אָמַר לֵיהּ. עַד שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין רָשׁוּם. מִשֶּׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִין אֱמֶת. אָמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לֹא אַגִּיבְתִּינוֹן. אָמַר לֵיהּ. עָשׂוּ לִי בֵימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עָלֶיהָ וְטָפַח רוּחִי עָלַי. וְקָרָא עָלָיו אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יַד לְפֶה. מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה. עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָה בָהֶן עַצְמְךָ.
פרק קודםפרק הבא