א תַּנֵּי. חֲלִיצָה מוּטְעֵת כְּשֵׁירָה. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהִיא נִיתֶּרֶת לָךְ לְאַחַר זְמָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֶמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. הוּא מִתְכַּוֵּין וְהִיא אֵינָהּ מִתְכַּוֶונֶת. הִיא מִתְכַּוֶונֶת וְהוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין. לְעוֹלָם חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן מִתְכַּוְונִין. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהִיא נוֹתֶנֶת לָךְ מֵאָה מָנֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִם אָמַר. עַל מְנָת. נוֹתֶנֶת. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי הוּנָא וַעֲבַד כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כַּד שָׁמַע דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלַג חָזַר וְכָפָה וְחָלַץ לָהּ זְמָן תִּינְיָינוּת. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא וְאָמַר לֵהּ. בְּנִי. הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵינָהּ רוֹצָה לְהִינָּשֵׂא לוֹ דֶרֶךְ יִיבּוּם אֶלָּא חֲלוֹץ לָהּ. עֲקוֹר זִיקָּתָךְ מִמֶּנָּה. וְהִיא נִישֵּׂאת לָךְ דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. מִן דְּחָלַץ לָהּ אָמַר לֵיהּ. אִין אֲתֵי מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לָא שָׁרֵיי לָהּ. וְקָרָא עָלוֹי חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.