יבמות 139

פרק 139

א מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה עוֹשֶׂה כָּל הַבְּעִילוֹת שֶׁבָּעַל בְּעִילַת זְנוּת. אָמַר רִבִּי אָבִין. אַתְיָא דְבֵית שַׁמַּי כְּרִבִי לָעְזָר. דְּתַנֵּי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. אַף הַפָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישּׁוּת הֲרֵי זוֹ בְעִילַת זְנוּת. הָדָא אָמְרָה. עָבְרָה וּמֵיאֲנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי אֵין מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. נִכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה. אֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁלִיבּוֹ גַס בָּהּ. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה.
ב נִרְאֵית שֶּׁלֹּא לְמֵאֵן אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמָאֵנֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁהַשִּׂיאָה אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה וְהָלְכָה הִיא וְהִשִּׂיאָה אֶת עַצְמָהּ אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמֵאֶנֶת.
ג מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בַעֲלָהּ שֶׁנִּישֵּׁאת לוֹ לִרְצוֹנָהּ מְמֵאֶנֶת. יְבָמָהּ שֶׁנִָּפְלָה לוֹ עַל כָּרְחָהּ אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. אִם בְּעִיקָּר הִיא מְמֵאֶנֶת לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּיָבָם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְמֵאֵנֶת הִיא בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבֵית שַׁמַּאי. דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. בְּבַעַל. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. כָּל עַמָּה מוֹדֵיי שֶׁהִיא עוֹקֶרֶת. וְאִם בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לֹא בְּנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ רוֹצָה אֲנִי. [מַתְנִיתָא] פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וְכוּלָּם אִם מֵתוּ אוֹ מֵאֵנוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְגָּרְשׁוּ לֹא הִימֶנּוּ. וְדִכְוָותָיהּ מֵאֵנוּ הִימֶּנּוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה כֵן. אִם מֵאֵנוּ בְחַיֵי הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן חוֹלְצֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמֹת.
ד אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָיה. תִּפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא אָמְרָה כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֵנוּ וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבּוּדִימִי. אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַיֶימֶת. תִּפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.
פרק קודםפרק הבא