יבמות 141

פרק 141

א וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. לא כֵן תַּנֵּי. בְּרַח מִן שָׁלֹשׁ וְהִידָּבֵק בְּשָׁלֹשׁ. הִידַּבֵּק בַּחֲלִיצָה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם. וּבְרַח מִן הַמֵּיאוּנִין וּמִלִּהְיוֹת עָרֵב וּמִלִּהְיוֹת בַּעַל פִּיקָּדוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. לֵית שֶׁמָהּ פִּיקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דּוֹן. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ. וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. תִּיפְתָּר דְּהַוְיָין עֲסוּקִין בְּמִילָּה חוֹרֵי וְאָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵיהוֹן.
ב כֵּינִי מַתְנִיתָא. וּתְמֵאֵן בּוֹ וְתִינָּשֵׂא. הָא תִּתְאָרֵס לֹא. הָדָא אָמְרָה. עָבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה. קוֹל יוֹצֵא לַנְּשׂוּאָה וְאֵין קוֹל יוֹצֵא לָאֲרוּסָה. יְכוֹלָה הִיא אִשָּׁה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִתְאָרַסְתִּי. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִשֵּׂאתִי.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמֵאֵן. כָּל שֶׁהִשִּׂיאָתָהּ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ. הִשִּׂיאוּהָ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִי גֳנוֹס אוֹמֵר כָּל תִּינוֹקֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְּׁמוֹר קִידּוּשֶׁיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה אֶלָּא כִמְפוּתָּה. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְמֵאֵן כול׳. אֵי זֶהוּ לְדַעְתָּהּ. עֲבַד לָהּ גְּנוֹן וּמְלַבְּשִׁין לָהּ קוֹזְמִידִין וּמַדְבְּרִין לָה גְּבַר.
ה מַה חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנֹס. מִן מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר עַמּוֹ וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן. הָדָא אָמְרָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנֹס.
ו רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם. אֵינוֹ זַכַּאי לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. זַכַּאי בִמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא יוֹצְאָה הֵימֶינּוּ בְגֵט. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מִידּוֹת חֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי אָדָם שֶׁמִּידָּתוֹ שָׁוָה בִקְטַנָּה חוּץ מִמִּידּוֹת רִבִּי אֲלִיעֶזֶר. אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין.
ז אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה בְּאִמּוֹ שֶׁל רִבִּי לִיעֶזֶר שֶׁהָיְתָה דוֹחֶקֶת בּוֹ לַשֵּׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּשְׂאי. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּשְׂאי. עַד שֶּׁאָמְרָה לוֹ. הֲרֵי אֲנִי שִׁפְחָה לְךָ לִרְחוֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי. אַף עַל פִּי כֵן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
ח עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתִיטּוֹל קְנָס מִמֶנּוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתִיטּוֹל קְנָס מֵאַחֵר. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַעֲקוֹר גִּיטָּהּ חֲלָלָה וּמַמְזֶרֶת. רִבִי יִצְחָק שָׁאַל. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַחֲזִיר לִמְזוֹנוֹת אָבִיהָ. פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְזוֹנוֹת בַּעֲלָהּ. שֶׁכֵּן הוּא כוֹתֵב לָהּ. וְאַתְּ תְּהַוְיָין יָתְבָא בְבֵיתִי וּמִיתְזַנָה מִן נִיכְסַיי. וְלֵית הוּא בֵיתָהּ. לֹא צוּרְכָא דְלֹא. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַחֲזוֹר לִמְזוֹנוֹת אָבִיהָ.
פרק קודםפרק הבא