יבמות 147

פרק 147

א כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְהַקְּטַנָּה תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתַגִּיעַ לַפֶּרֶק וְתִינָּשֵׂא. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֵית כָּאן תִּיִנָּשֵׂא אֶלָּא תִּתְאָרֵס. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹת יְבִמְתּוֹ נִפְטְרָה יְבִמְתּוֹ מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. הֲוֵי הַהִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ. דְּלֹא כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
ב רִבִּי חַגַּיי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה מְנַחֵם בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִם מֵיאֵנָה מֵיאֵנָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. רבִּי זְעִירָה רִבִּי חִיָיה בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻּׁעַ אִם מֵיאֵנָה מֵיאֵנָה. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי הִילָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אִם מֵיאֵנָה מֵיאֵנָה וְאִם לָאו תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל. וְאִם לָאו מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת וָמֵת. בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת אֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי כול׳. כְּקִנְיָינָהּ שֶׁלֵּזוּ כֵּן קִנְיָינָהּ שֶׁלֵּזוּ וּכְקִנְיָינָהּ שֶׁלֵּזוּ כֵּן קִנְיָינָהּ שֶׁלֵּזוּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. כּוֹנֵס אֶת הַחֵרֶשֵׁת וּמוֹצִיאָהּ בַּגֵּט וְהַקְּטַנָּה תַּמְתִין עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ. וְתַחֲלוֹץ מִיָּד. לֵית יָכִיל בְּגִין דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיְילוֹנִית. וְאִם בָּא עַל הַקְּטַנָּה מוֹצִיאָהּ בַּגֵּט וְהַחֵרֶשֶׁת אֲסוּרָה אִיסּוּר עוֹלָם. עָבַר וּבָא עַל הַחֵרֶשֶׁת מוֹצִיאָהּ בְּגֵט וְהוּתְּרָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. מִפְּנֵי תַקָּנָתָהּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָּא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. מַהוּ מִפְּנֵי תַקָּנָתָהּ. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. יַחֲלוֹץ צַד הַקָּנוּי שֶׁבּוֹ וְיִכְנוֹס צָרָתָהּ. אָמַר אוּף הָכָא. יַחֲלוֹץ צַד הַקָּנוּי שֶׁבָּהּ וְיַכְנִיס צָרָתָהּ. וְיַחֲלוֹץ צַד הַקָּנוּי שֶׁבַּקְּטָנָה וְיַכְנִיס אֶת הַחֵרֶשֶׁת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא מָצִינוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת אַחַת חוֹלֶצֶת וְאַחַת מִתְיַיבֶּמֶת. וּמָצִינוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת אַחַת חוֹלֶצֶת וְאַחַת יוֹצְאָה בְגֵט. אָמַר לֵיהּ. הֲוֵי הִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. מַאֲמָר לַזֶּה וְחָלַץ לַזֶּה הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט.
פרק קודםפרק הבא