א <strong><big>הלכה:</big></strong> יָבָם קָטָן כול׳. תַּנֵּי. טַעֲנַת בְּתוּלִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מִיָּד. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁבָּעַל. מִיָּד. וְאִם בְּשֶׁלֹּא בָעַל. אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בִּסְתָם. רִבִּי מֵאִיר אָמַר. חֲזָקָה אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְרַבָּנִין אָמְרִין. אֵין אָדָם מַעֲמִיד אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. הֶעֱמַדְתִּי עַצְמִי שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת הַוְולָד שְּׁתוּקִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַיְבָמָה שֶׁאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. לֹא נִבְעַלְתִּי. כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲלוֹץ לָהּ. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם מְבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ לַחֲלוֹץ לָהּ. (לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="127"></i> וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אֶצְלָהּ. הָא אֶצֶל צָרָתָהּ לֹא. כְּמַהּ דְּתֵימַר תַּמָּן. לֹא הַכֹּל מִמֶּנָּה לַחוֹב לְצָרָתָהּ. אַף הָכָא לֹא הַכֹּל מִמֶּנָּה לַחוֹב לִבְנוֹ.