יבמות 155

פרק 155

א <big>משנה:</big> בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְלֹא תִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי הִיתַּרְתֶּם אֶת עֶרְוָה הַחֲמוּרָה וְלֹא תַתִּירוּ אֶת הַמָּמוֹן הַקַּל. אָמרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִין נַכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ שֶׁאִם תִּינָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיךְ. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּי.

ב <big>הלכה:</big> בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא כול׳. בָּנוֹת מַהוּ שֶּׁיִּיכָּנְסוּ לִמְזוֹנוֹת עַל פִּיהָ.

ג בֵּית שַׁמַּי עָבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּבֵית שַׁמַּי דָרְשִׁין מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד. שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ. שֶׁאִם תִּינָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיך. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. בֵּית הִלֵּל עָבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ הִלֵּל הַזָּקֵן לְשׁוֹן הֶדְיוֹט. הָיוּ כוֹתְבִין בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וַחֲבֵירוֹ חוֹטְפָהּ מִן הַשּׁוּק. וּכְשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בִּיקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹתָן מַמְזֵירִים. אָמַר לָהֶן הִלֵּל הַזָּקֵן. הוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן. וְהוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן וּמָצְאוּ כָתוּב בָּהֶן. לִכְשֶׁתִּיכָּנְסִי לְבֵיתִי תְּהַוְיָין לִי לְאִינְתּוּ כְדַת מֹשֶׁה וִיהוּדָאֵי.

ד רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יַזוֹנוּ. מַה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אַף הַבָּנוֹת אֵינָן נִיזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.

ה רִבִּי מֵאִיר עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתְנִין לוֹ. שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא.

ו רִבִּי יוּדָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. מֵבִיא הוּא אָדָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶיבֶת. אֲפִילוּ אָכְלָה חֵלֶב אֲפִילוּ חִילְלָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פּוֹטְרָהּ אֵינוֹ חַיָיב בָּהּ. שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. וְאוֹחְרָן דִּי אַתְיָין לָךְ מִן קַדְמַת דְּנָא.

ז רִבִּי יוֹסֵי עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת כְּתוּבָּה מִלְוֶה גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. לִכְפּוֹל אֵינוֹ גּוֹבָה אֶלָּא מֶחֱצָה. רִבִּי לָעְזָר [הַקַּפָּר] אָמַר. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִיקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶן מְזוֹנוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוֹ יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ. שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. תִּשְׁלַמְּתָהּ מִן נִיכְסַיי דִיאַתְיָין לְיָידִי דְאַקְנָה לִקְבֵּל דְּנָהּ.

פרק קודם פרק הבא