א תַּמָּן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים מֵעִידוֹת אוֹתוֹ. אֵלּוּ מֵעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם וְאֵלּוּ מֵעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. רַב אָמַר. בִּכְלָל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּפְרָט כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמוֹנֶה<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="114"></i> נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּכְלָל כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. נֶחֱלֶקֶת הָעֵדוּת אֵין כָּאן נְזִירוּת. וְהֵידֵינוֹ כְלָל וְהֵידֵינוֹ מוֹנֶה. כְּלָל. הָהֵן אָמַר תַּרְתֵּיי וְהָהֵן אָמַר חָמֵשׁ. מוֹנֶה. הָהֵן אָמַר. חָדָא תַּרְתֵּיי וְהָהֵן אָמַר. תְּלַת אַרְבַּע וְחָמֵשׁ.