יבמות 163

פרק 163

א חֲבֵרַיָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. כִּי יֵשְׁבוּ. בְּוַדַּאי וְלֹא בְסָפֵק.
ב יָצָאת מְלֵיאָה חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁהוּא סָפֵק אֶחָד.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="14"></i> סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵיבָה. סָפֵק<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="15"></i> מִדְּבַר תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁהֵן שְׁנֵי סְפֵיקוֹת. סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵיבָה. סָפֵק בֶן קַיָימָא סָפֵק אֵינוֹ בֶן קַיָימָא. שְׁתֵּי סְפֵיקוֹת מִדִּבְרֵי תוֹרָה לְהָקֵל.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> שְׁתֵּי יְבָמוֹת זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶּׁל זוֹ וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶׁל זוֹ. לָזוֹ עֵדִים וְלָזוֹ אֵין עֵדִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים אֲסוּרָה וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים מוּתֶּרֶת. לָזוֹ בָנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. נִתְיַיבְּמוּ וּמֵתוּ יְבָמִין אֲסוּרוֹת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין הוּתְּרוּ לְכָל אָדָם.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> שְׁתֵּי יְבָמוֹת. לָזוֹ בָנִים [עֵדִים]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="24"></i> וְלָזוֹ אֵין כְּלוּם. זוֹ נִיתֶּרֶת בְּבָנִים וְזוֹ נִיתֶּרֶת בְּעֵדֶיהָ.
ה מַה טַעְמָא דְרִבִּי לָעְזָר. מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל [עַצְמָהּ וּלְקַלְקֵל צָרָתָהּ לְאַחַר זְמָן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֶינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="27"></i> צָרָתָהּ כָּל עִיקָּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. וּבָאתָה וְאָמְרָה. מֵת בַּעֲלִי. תִּינָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתוּבָּה וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה. וְסָבְרִין מֵימָר. חֲשׁוּדָה הִיא לְקַלְקֵל אֶת עַצְמָהּ כְּדֵי שֶּׁתְּקַלְקֵל צָרָתָהּ. וְלֵית רִבִּי לָעְזָר פַּלִּיג. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל צָרָתָהּ כָּל עִיקָּר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא שִׁילַּח לָהּ גִּיטָּא מִמְּדִינַת הַיָּם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא בֵּרִבִּי זְימִנָא.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="28"></i> חֲשׁוּדָה הִיא לַעֲשׂוֹת כַמָּה חֲלָלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בְּנֵי צָרָתָהּ מַמְזֵרִין.
פרק קודםפרק הבא