א <strong><big>הלכה:</big></strong> כְּלָל אָמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה כול׳. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עַד דַּאֲנָן תַּמָּן אַפְקִינָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִן דְּעַד אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְיַיבֶּמֶת חוּץ מִבִּתּוֹ. דְּסַלְקִינָן לְהָכָא שְׁמָעִינָן הָכָא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו וְלָו אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְיַיבֶּמֶת.