יבמות 29

פרק 29

א מַה נַפְשֵׁךְ. קְטָלֵיהּ. הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מֵעִידוֹ. לֹא קְטָלֵיהּ. בַּחַיִים הוּא.
ב הָרַגְנוּהוּ. מֵעַתָּה קְטָלֵיהּ. תִּינָּשֵׂא לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. אָמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יוּדָה. מַעֲשֶׂה בְּלֵיסְטֵיס אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּקַיְסָרִין שֶׁבְּקַפַּדוֹקִיָיא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לִיהָרֵג אָמַר לָהֶן. צְאוּ וְאִמְּרוּ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן כָּהֲנָא שֶׁהָרַגְתִּיו בִּכְנִיסָתוֹ לְלוֹד. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְימוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר לָהֶן רִבִּי יוּדָה. מִשָּׁם רְאָיָיה. וַהֲלֹא לֹא אָמַר אֶלָּא הָרַגְנוּהוּ.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. מֵיאֵינָה אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶנָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶן נָשִׁים וָמֵתוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶן וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּרְשׁוּ אוּ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶם. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִיבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ כול׳. הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אוֹמֵר אֲנִי. לְכָךְ מִתְכַּוֵּין מִתְּחִילָּה. מֵיאֵנָה אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶינָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. שֶׁאֵין שְׁנַיִם מְצוּיִין לַחֲטוֹא מִפְּנֵי אֶחָד. תַּמָּן תַּנִינָן. הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֵן אוֹבְדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. יִמְכּוֹר בִּפְנֵי בֵית דִּין מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים. אָמַר [רִבִּי]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="204"></i> אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה יְהֵא בְדָמִים. רַב יְהוּדָה אָמַר. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי עֲקִיבָה וְרִבִּי טַרְפוֹן. תְּנַיי בֵּית דִּין. לֹא יִקְחוּ. רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. רִבִּי חִיָיה בֵּירִבִּי שַׁבָּתַי מַקְשֶׁי. הָכָא אַתְּ אָמַר מֵיאֵנָה אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶינָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הַמִּקָּח דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. בְּרַם הָכָא אֵין שְׁנַיִם מְצוּיִין לַחֲטוֹא מִפְּנֵי אֶחָד.
פרק קודםפרק הבא