יבמות 30

פרק 30

א וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶם נָשִׁים וָמֵתוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶן. לֹא אָמַר אֶלָּא מֵתוּ. הָא אִם נִתְגָּרְשׁוּ לֹא. וְכוּלָּן שֶׁנִּשְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִּתְאַלְמְנוּ אוּ נִתְגָּרְשׁוּ מוּתָּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לָהֶן. שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לַחֲטוֹא לְאַחַר זְמָן. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִיבְנֵיהֶן וְלַאֲחֵיהֶן. שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לַחֲטוֹא לֹא מִפְּנֵי בְנוֹ וְלֹא מִפְּנֵי אָחִיו.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. מֵתוּ אֶת הַנְּשׂוּאִין אֶת הָאֲחָיוֹת הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת. וְאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ יוֹצִיאוּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יְקַיֵימוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול׳. אִילּוּ אַרְבָּעָה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת שֶׁמָּא אֵינָן מִתְיַיבְּמוֹת. שַׁנְיָיא הִיא הָכָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר אֲחָיוֹת. מֵעַתָּה לֹא יְהוּ צְרִיכוֹת הִימֶּינּוּ חֲלִיצָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל יְדֵי זִיקָה. וְאֵין בּוֹ אִיסּוּר אֲחָיוֹת בְּרוּרוֹת.
ד תַּמָּן תַּנִּינָן. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ. מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתֵירָה אָמְרוּ. אוֹמֵר לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. חָלְצוּ אַחִים אוֹ כָנְסוּ (…)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="4"></i> מֵת הַיָּבָם מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. לֹא אָמַר אֶלָּא מֵתָה יְבִמְתּוֹ מוּתָּר בְּאִשְׁתּוֹ. אֲבָל מֵתָה אִשְׁתּוֹ אָסוּר בִּיבִמְתּוֹ. [אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לִעֶזֶר. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים מֵתָה אִשְׁתּוֹ מוּתָּר בִּיבִמְתּוֹ. מֵתָה יְבִמְתּוֹ מוּתָּר בְּאִשְׁתּוֹ.]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="5"></i> אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי חֲכָמִים כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא מַחְמַת הַגּוֹרֵם בָּטַל הַגּוֹרֵם בָּטַל הָאִיסּוּר. וּדְרִבִּי לִעֶזֶר. אֲפִילוּ בָּטַל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ.