א תַּנֵּי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. קוּל הֲוֵוי בֵּית הִלֵּל בַּדָּבָר הַזֶּה. מַה. לִגְנַאי. לִשְׁבָח. מְלִיזִים. מַה אִיסּוּר יֵשׁ כָּאן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ יְקַיֵימוּ. וְהֵן שֶׁבָּעֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאַבָּא שָׁאוּל מוּתָּר לִבְעוֹל כַּתְּחִילָּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְהוּא שֶׁעָבַר וּבָעַל. כָּנַס הָרִאשׁוֹן וּבָעַל אוֹמֵר לַשֵּׁינִי שֶׁיִּבְעוֹל. לֹא בָעַל הַרִאשׁוֹן אָסוּר לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה. שֶׁמָּא יָמוּת אֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא כְבָא עַל אַחוֹת יְבִמְתּוֹ. תַּנֵּי מֵת<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="32"></i> הַשֵּׁינִי הָרִאשׁוֹן מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה אֲפִילוּ מֵת הַשֵּׁינִי. לֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִיָיה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. קִיַימְתִּיהָ. כָּל יְבָמָה שֶׁנִּרְאֵית לָצֵאת בַּחֲלִיצָה אֵינָה מוּתֶּרֶת בְּלֹא חֲלִיצָה.