א הָיְתָה<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="42"></i> לָרִאשׁוֹנָה צָרָה חָלַץ לָהּ. נִפְטְרָה צָרָתָהּ וּבָא עָלֶיהָ. בִּיאַת אִיסּוּר הִיא וְלֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ. חָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם בַּחֲלִיצָה הִיא תַּתִּיר. אִם בְּבִיאָה הִיא תַתִּיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קִיַימְּתִּי כְהָדָא. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. צָרָתָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד שֶׁתֵּדַע בְּמַה הִיא נִיתֶּרֶת אִם בְּעוּבָּר אִם בְּבִיאָה. אַף הָכָא צָרָתָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד שֶׁתֵּדַע בְּמַה הִיא נִיתֶּרֶת אִם בַּחֲלִיצָה אִם בְּבִיאָה.