א הָיָה לָרִאשׁוֹנָה צָרָה. כּוֹנֵס צָרָה וּמְקַיֵים אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָיה. הָדָא הִיא מוּתָּר הוּא אָדָם בָּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וִיהֵא אָסוּר בַּצָּרָה מִשּׁוּם צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִילּוּ בִיקֵּשׁ לִבְעוֹל אֶת הַצָּרָה עַד שֶׁלֹּא כָנַס שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בָּהּ. כַּתְּחִילָּה הֻא מוּתָּר וּבַסּוֹף הוּא אָסוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת עוֹשֶׂה צָרָה לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין צָרָה לְאַחַר מִיתָה.