יבמות 44

פרק 44

א חָלַץ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה תַחֲלוֹץ מִשֶׁתַּגְדִּיל. וְאִם חָלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה מָטֵי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְאֵין מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיְילוֹנִית. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. אַף עַל פִּי שֶׁחָלְצָה חוֹלֶצֶת. וְהָכָא נַמֵּי אַף עַל פִּי שֶׁחָלְצָה חוֹלֶצֶת.
ב רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. חָלַץ לָהּ מְעוּבֶּרֶת וְהִפִּילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת יָכוֹל תְּהֵא זְקוּקָה לְיָבָם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. אֶת שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי. תַּלמוּד לוֹמַר. לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁתֵּדַע אִם בֶּן קַיָימָה הוּא אִם אֵינוֹ בֶּן קַיָימָה. יָכוֹל אַף אֵשֶׁת סָרִיס תְּהֵא צְרִיכָה לְיִיבּוּם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. אֶת שֶׁאֵין שְׁמוֹ מָחוּי. יָצָא זֶה שֶׁ(אין)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="14"></i> שְׁמוֹ מָחוּי.