א תַּמָּן תַּנִּינָן. קָטָן הַחוֹלֶה אֵין מוּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ אָחַזָתוֹ הַחַמָּה שָׁעָה אַחַת מַמְתִּינִין לוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם מַהוּ לְהַאֲכִילוֹ מֵחֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה. מַהוּ לְסוֹכוֹ שֶׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֶעָרֶל וְכָל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה וּנְשֵׁיהֶם וְעַבְדֵיהֶם יֹאכְלוּ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה. אֵין עָרְלָה אֶלָּא מִשְּׁמִינִי וְהָלְאָה. וְתַנֵּי כֵן. כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר לְהַאֲכִילֹה חֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה וְאָסוּר לְסוֹכוֹ בַשֶּׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה. לֵילֵי שְׁמִינִי מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. מִן מַה דְתַנֵּי. לֵילֵי שְׁמִינִי הַנִּכְנַס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. הָדָא אָמְרָה. לֵילֵי שְׁמִינִי כִשְׁמִינִי הוּא. וְתַנֵּי כֵן. כָּל שִׁבְעַת יָמִים מוּתָּר לְהַאֲכִילוֹ חֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה וּמוּתָּר לְסוֹכוֹ בַשֶּׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה.