יומא 10

פרק 10

א וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן עַצְמוֹ. וּמְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. מְשׁוּחַ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ. וּמְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר הַמִּתְמַנֶּה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר הַכֹּהֵן. בַּמֶּה הוּא מִתְכַּפֵּר. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. בְּפֶה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁמְמַנִּין זְקֵנִים בַּפֶּה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. חֲזוֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר. וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל.
ב מְנַיִין כְּשֵׁם שֶׁמַּתְקִינִין לֹו כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל. כָּךְ מְקַדְּשִׁין לוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת עַל תְּנַיי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דָּבָר בְּאִשְׁתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה. אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף. מָהוּ אֵין לַדָּבָר סוֹף. שֶׁמָּא תָמוּת אִשָּׁה זוֹ וְתָמוּת אִשָּׁה אֲחֶרֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא. עַד דְּאַתְּ מַקְשִׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָיתָהּ עַל דְּרַבָּנִן. שֶׁמָּא יֶאֱרַע קֶרִי לְכֹהֵן זֶה וִיאֱרַע קֶרִי לְכֹהֵן אַחֵר. קֶרִי מָצּוּי. מִיתָה אֵינָהּ מְצוּיָה. גָּזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מָצוּי. וְלֹא גָזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. הֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִיתָה מְצוּיָה. [הָדָא] הַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה. נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָים. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין מִיתָה מְצוּיָה. וְכָא אַתְּ אָמַר. מִיתָה מְצוּיָה. תַּמָּן בְּיָחִיד. וְכָאן בְּצִיבּוּר. חוֹמֶר הוּא בַצִּיבּוּר. וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי יְהוּדָה מַחְמִיר בְּיָחִיד. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. לֹא הָיָה שׁוֹפָר שֶׁלְקִינִּים בִּירוּשָׁלֵם מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. שֶׁמָּא תָמוּת אַחַת מֵהֶן וְנִמְצָא דְמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מֵעוּרָבוֹת בַּקָּרְבָּן. וִיקַדֵּשׁ מֵאֶתְמוֹל. וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְלֹא בְעַד שְׁנֵי בָתִּים. רִבִּי גַּמְלִיאֵל בַּר אִינְיָינִי בְעָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא נִמְצָא כְּקוֹנֶה קִינְיָין בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. מִשּׂוּם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא אָמְרָה. אִילֵּין דְּכָנְסִין אַרְמְלָן צָרִיךְ לָכוֹנְסָן מִבְּעוֹד יוֹם. שֶׁלֹּא יְהֵא כְּקוֹנֶה קִינְיָין בַּשַּׁבָּת.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרַגְלַיִם. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ:
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> וְאֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם הַזָּיָיתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מִשֶּׁהָיָה מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו הָיוּ מַזִּין עָלָיו.
פרק קודםפרק הבא