כלאים 12

פרק 12

א יְמָעֵט. כְּאֵי זֶה צַד הוּא מְמָעֵט אוֹ פּוֹחֵת מִן הָרוֹבַע אוֹ מוֹסִיף עַל הַסְּאָה. לֹא כֶן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר מֵזִיד אָסוּר. תַּמָּן אַתְּ מַרְבֶּה לְבַטֵּל אִיסּוּר תּוֹרָה. בְּרַם הָכָא אַתְּ מַרְבֶּה לְבַטֵּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
ב רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יְבָרֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּרוֹבַע צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הָרוֹבַע. מוֹדֵה רִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם הָיָה שָׁם פָּחוֹת מִן הָרוֹבַע מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה שָׁם רוֹבַע אֶחָד מִשְּׁנֵי מִינִין בּוֹרֵר מִין אֶחָד וְדַיוֹ אוֹ צָרִיךְ לָבוּר אֶת כּוּלּוֹ.
ג רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִין אֶחָד שְׁנֵי מִינִין לֹא. עַד הֵיכָן. עַד רוּבָּהּ שֶׁל סְאָה. חָזַר וְהוֹסִיף חָזְרָה הַתְּבוּאָה לְהֵתֵירָהּ. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָרְפִין לְאִסּוּר. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָרְפִין לְהֵיתֵר. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם רְבָעִים וּמֶחֱצָה שֶׁל חִיטִּים וַחֲצִי רוֹבַע שְׂעוֹרִין וְנָפַל לְתוֹכוֹ פָּחוֹת מֵרוֹבַע עֲדָשִׁים אֲפִילוּ כֵּן אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָרְפִין לְהֵיתֵר.
ד וְתַנֵּי עַלָּהּ כְּגוֹן שְׁלֹשֶׁת קַבִּין וְאַרְבָּעַת קַבִּין הָא קַבַּיִים אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. בֶּאֱמֶת אָמַר רִבִּי לָעְזָר כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנוּ בֶּאֱמֶת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְתַנֵּי עֲלָהּ כְּגוֹן קַב וַחֲצִי קַב. הָא קַבַּיִים בְּרוֹבַע. הָכָא אַתְּ אָמַר קַבַּיִים בְּרוֹבַע. וְהָכָא אַתְּ אָמַר קַבַּיִים אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי אָבוּנָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. חַד אָמַר תִּשְׁעַת קַבִּין וְחָרָנָה אָמַר עַד שְׁמוֹנֶה.