כלאים 49

פרק 49

א הַכּוֹרֶת מְכוּוָּן וְהַנּוֹף אֵינוֹ מְכוּוָּן הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. הַנּוֹף מְכוּוָן וְהַכּוֹרֶת אֵינוֹ מְכוּוָּן אֵינוֹ כֶרֶם. הָיוּ דַקּוֹת וְאֵינָן מְכוּוָּנוֹת [הֵעָבוֹת] וַהֲרֵי הֵן מְכוּוָּנוֹת הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ אִם מְכוּוָּנוֹת הֵן. מֵבִיא חוּט וּמוֹתֵחַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִבִּפְנִים וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִבְּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מָאן דְּאָמַר מִבִּפְנִים בְּתוֹךְ טֶפַח. מָאן דְּאָמַר מִבְּחוּץ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ בָּהֶן. שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה שֶׁאֵינָהּ מְכוּוָּנוֹת כְּנֶגֶד הַכָּרְתִּין. נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם הָיוּ זוֹרְעִין בְתוֹךְ שִׁשָּׁה הַכֹּל אָסוּר. חוּץ לְשִׁשָּׁה הַגְּפָנִים מוּתָּרוֹת וְהַכֶּרֶם אָסוּר.
ב וְאֵיזֶהוּ כֶרֶם דַּל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה דַּל בִּגְפָנִים וְעָשִׁיר בַּעֲבוֹדוֹת.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ כֶרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. וְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתָם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. הֲרֵי הֵן עִיקָּרוֹ שֶׁל כֶּרֶם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה הָדָא אָמְרָה כְשֶׁהָיוּ שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ. אֲבָל אִם הָיוּ חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהֵן רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהְיוֹ חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. אֲבָל אִם הָיוּ שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִילּוּ אַתְּ רוֹאֶה אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן אֵילּוּ אֵילּוּ. מַהִי הָדָא דְתַנִּינָן רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. אָמַר רִבִּי הוּנָא שֶׁמּוּתָּר לְהַדְלוֹתָן עַל זַרְעוֹ<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="28"></i>. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא מְסַיְיעָא לְהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי אִם הָיוּ זְרָעִים בְתוֹךְ שִׁשָּׁה הַכֹּל אָסוּר. חוּץ לְשִׁשָּׁה גְּפָנִים מוּתָּרוֹת וְהַכֶּרֶם אָסוּר.
פרק קודםפרק הבא