כתובות 128

פרק 128

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָסְקָה עִמּוֹ כול׳. בְּמָה הוּא מִתְחַיֵיב לָהּ. לֹא כֵן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הַכּוֹתֵב שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא חַיָיב לוֹ וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַיָיב לוֹ אֵינוֹ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּתוֹסֶפֶת כְּתוּבָּה. וְיִתֵּן בְּסוֹף. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. וְיִתֵּן מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת לִיתֵּן לָהּ י̇ב̇ דֵּינָר זָהָב בַּשָּׁנָה לִהְיוֹת מַעֲלֶה לָהּ מִדֵּינָר זָהָב לַחוֹדֶשׁ.
ב תַּנֵּי. זָנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים בֵּין בְּיוֹקֶר בֵּין בְּזוֹל. הָיוּ בְיוֹקֶר וְהֵזִילוּ. אִם הוּא גְרִים נוֹתֵן בְּיוֹקֶר. וְאִם הִיא גָרְמָה נוֹתֵן בְּזוֹל. הָיוּ בְזוֹל וְהוֹקִירוּ. בֵּין שֶׁהוּא גָרַם בֵּין שֶׁהִיא גָרְמָה נוֹתְנִין בְּזוֹל. הָדָא הִיא. הַבַּת לֹא עוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת.
ג תַּמָּן תַּנִּינָן. בְּנָן נוּקְבָּן דְּיֶהֱווֹן לֵיכִי מִינַאי יְהוֹן יָתְבָן בְּבֵיתִי וּמִיתְזְנָן מִנִּיכְסַיי. וְתַנֵּי עֲלָהּ. וּמִתְכַּסְיָין בִּכְסוּתִי. מַעֲשֵׂה יְדֵי הַבַּת שֶׁל מִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נִישֵּׂאת. הַבַּעַל חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְהֵן נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. הָדָא אָמְרָה. זָנָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה. פָּסַק לָזוּן כַּלָּתוֹ זָנָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלִּבְנוֹ. הוּא רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה. הַדִין עִמָּהּ. דְּתַנִּינָן. וְהֵן נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. חָלַת כְּמִי שֶׁנִּישֵּׂאת. מֵתָה כְמִי שֶׁנִּישֵּׂאת. מֵתָה כְּבָר מֵתָה.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> נִיסֵּית הַבַּת הַבַּעַל חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְ[הֵן]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="24"></i> נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. מֵתוּ בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְהִיא נִזּוֹנֶת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. הַפִּיקְחִים הָיוּ כוֹתְבִין עַל מְנָת שֶׁאָזוּן אֶת בִּתֵּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> נִיסֵּית הַבַּת. הַבַּעַל חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ כול׳. תְּנַיי כְתוּבָּה שֶׁכְּתָבוֹ בִשְׁטָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לִגְבּוֹת מִן הַמְשׁוּעֲבָדִים כְּתָבָן. רִבִּי יִרְמְיָה מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְמָאן דָּמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת וּלְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים הַמְשׁוּעֲבָדִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר.