כתובות 57

פרק 57

א בְּנֵי בָנִים מָה הֵן. רִבִּי מָנָא אָמַר. [בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים.]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="199"></i> רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי מַתַּנְיָה הֲווֹן יָתְבִין. סָבְרִין מֵימַר. הוּא בְּנֵי בָנִים שֶׁכָּן הוּא בָנִים שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּנֵי בָנִים קָפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה.
ב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר חֲנִינָה. נִמְנוּ בְאוּשָׁא בְּמַקְפִּיד אֶת הַזָּקֵן וְהִכָּהוּ יִינָתֵן לוֹ בוֹשְׁתּוֹ שָׁלֵם. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִקְפִּיד אֶת הָזָּקֵן וְהִכָּהוּ וְנָתַן לוֹ בָשְׁתּוֹ מֻשְׁלָם. אָמְרֵי. רִבִּי יוּדָה בֶּן חֲנִינָה הֲוָה.
ג רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן חֲנִינָה. נִמְנוּ בְאוּשָׁא שֶׁיְּהֵא אָדָם מַפְרִישׁ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת. עַד אֵיכָן. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא חַד אָמַר [עַד] כְּדֵי תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְחָרָנָה אַמָר. כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ. כְּמֵרֵאשִּׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. רִבִּי גַמְלִיאֵל בַּר אִינִיָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַה חוֹמֶשׁ בְּכָל שָׁנָה. גָּרַשׂ בְּהִילְכָתָא קַדְמִיָיתָא דְּפֵאָה וְלֹא מוֹת. אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת לְעָתִיד לָבוֹא.
ד רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲבַד לָהּ כְּתוּבָּה ממִדְרָשׁ. שֶׁדְּרָשָׁהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִיזּוֹנוּ. מַה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן אַף הַבָּנוֹת לֹא יִזּוֹנוּ אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
ה דְּבֵית הִלֵּל עָבְדִין לָהּ כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ הִלֵּל הַזָּקֵן לְשׁוֹן הֶדְיוֹט. כָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיּאָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וַחֲבֵירוֹ חוֹטְפָהּ מִן הַשּׁוּק. וּכְשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹתָן מַמְזֵרִים. אָמַר לָהֶן הִלֵּל הַזָּקֵן. הוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיכֶן. וְהוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִמּוֹתֵיהֶן וּמָ‍צְאוּ כָתוּב בָּהֶן. לִכְשֶׁתִּיכָּנְסִי לְבֵיתִי תְּהַוְיָין לִי לְאִינְתּוּ כְדַת מֹשֶׁה וִיהוּדָאֵי.
ו בֵּית שַׁמַּי עָבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּבֵית שַׁמַּי דָרְשֵׁי. בְּסֶפֶר כְּתוּבָּה מְלַמֵּד. שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ. שֶׁאִם תִּינָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לֵיכִי. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי.
ז רִבִּי מֵאִיר עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי מֵאִיר. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ מִשֶּׁזָּכָה בָהּ (חֲבֵירוֹ)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="207"></i> שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לוֹ. שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אֲישַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא.
ח רִבִּי יוּדָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה. אָדָם מֵבִיא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶיבֶת. אֲפִילוּ אָכְלָה חֵלֶב אֲפִילוּ חִילְּלָה שַׁבָּת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּטָרָהּ אֵינוֹ חַיָיב בָּהּ. שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. וְאַחֲרָן דִּי אַתְיָין לִי עַלָּךְ מִן קָדְמַת דְּנָא.
פרק קודםפרק הבא