א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהָנוֹת לוֹ כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמַּדִיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. וָכָא אַתְּ מַר הָכֵין. תַּמָּן בְּמַדִירָהּ מִגּוּפוֹ. בְּרַם הָכָא בְמַדִירָהּ מִנְּכָסָיו. וְיֵשׁ אָדָם נוֹדֵר שֶׁלֹּא לִפְרוֹעַ אֶת חוֹבוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לְגָרְשָׁהּ וְלִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּה וּלְמָעֵט מִמְּזוֹנוֹתֶיהָ כְּמִי שֶׁאֵין בּוֹ חוֹב. וּתְהֵא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת. וְאִם גֵּירַשׁ הֲרֵי יָפֶה. וְאִם לָאו יַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מְזוֹנוֹת הָאִשָּׁה מִדְּבַר תּוֹרָה. כְּהָדָא דְּתַנֵּי. אֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לְאִשָּׁה מְזוֹנוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אֲבָל נִיזּוֹנֶת הִיא אֶצֶל בַּעֲלָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָהּ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה.