מעשר שני 22

פרק 22

א רִבִּי גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָא דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה נִרְאוּ דְּבָרִים הָרָאוּי לְאוֹכֶל אָדָם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה. וּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכֶל אָדָם פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה.
ב רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְיָשִׁיב בָּעֵי נִטְמְאוּ בִגְבוּלִין לֹא יִיפָּדוּ שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהֵן נו טי נו טומי.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> מָעוֹת חוּלִין וּמָעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מַה שֶׁלִּיקֵּט לִיקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים וְהַשְּׁאָר חוּלִין. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. זֶה הַכְּלָל הַמִּתְלַקְּטִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי חֶשְבּוֹן. סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁלַּחוּלִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ מֵבִיא סֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מְחוּלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק לֹא שֶׁיְקַיֵים כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלָן עַל הַכֶּסֶף. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינָרֵי זָהָב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻעַ אֶת כַּסְפָּם דִּינָרֵי זָהָב.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּדֵי לְשָׂכָר שֵׁינִי שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁאָר וְיִהְיוּ אֵילּוּ שֶׁבְּיָדוֹ תְפוּסִין עַל הַשֵּׁנִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְצָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם אֵלּוּ שֶּׁלְמַטָּן שֵׁנִי יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁבְּיָדִי תְּפוּסִין עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט מִיכָּן וּמִיכָּן אֲבָל אִם לִיקֵּט עַל אוֹמָן כְּבוֹלֵל וְחוֹפֵן הוּא.