מעשר שני 44

פרק 44

א אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו תָּפַס אֶת הַכֹּל. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו לא תָפַס אֶת הַכֹּל. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ מַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי אִימִּי שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי נִבְדַּק אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַונְתִּי. אָמַר לֵיהּ לִכְשֶׁיִּבְדּוֹק.
ב רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מָה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמָה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן כְּבָר אִיתְמַר טַעֲמָא שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ.
ג אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ פְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה פָדוּי. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ פָדוּי. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי הִילָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לוֹ תוֹבְעִין. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְלֹא כְּבָר אִיתְמַר טַעֲמָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לֹו תוֹבְעִין.
ד הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לֹו מַתָּנָה. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין מַתָּנָה כְּמֶכֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תִּיפְתָּר בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלֹּו מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ. אִית לָךְ מֵימַר בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין (לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָתַנִּינָן)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="69"></i> לְנֶטַע רְבָעִי. לֹא לְנֶטַע רְבָעִי עַצְמוֹ. בְּרַם הָכָא מֵעֲשֵׂר הֲוֵי סוֹפָךְ מֵימוֹר.