מעשר שני 46

פרק 46

א תַּמָּן תַּנִּינָן הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁילְּחָה לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁהָעֶבֶד זָכָה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר תִּיפְתָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ תִּיפְתְּרִינֵיהּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ פְּתַח לָהּ וְהִיא בָּאָה מֵאֵילֶיהָ. וְתַנֵּי כֵן הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאָת אֲחֲרָיו נִתְחַיֵיב לָהּ לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל.
ב רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מִן הָכָא אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָדָן כְּיָדוֹ. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין הָעֶבֶד זָכָה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבִיד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ. וְהָתַנֵּי אִשְׁתּוֹ. רִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָאִשָּׁה כְּיַד בַּעֲלָהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס תִּיפְתָּר כְּהָדֵין תַּנַּיָיה דְתַנֵּי אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ פּוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר אִשְׁתּוֹ פוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָדֵין תַּנַּיָיה רִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְלֹא יַד הָאִשָּׁה כְּיַד בַּעֲלָהּ.
ג בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן בְּמָעוֹת. הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין בְּפֵירוֹת. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וְאוֹכְלִין אוֹתָן. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מְזַכֶּה לוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְקַרְקַע.
ד רִבִּי אִינַיָיא בַּר סִיסַי סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוֹנָה אָמַר לֵיהּ אֶפְרוֹק לָךְ בְּהָדָא סִילְעָא. אָמַר אִי בָּעֵא מִינַס נַסָּא חָזַר וְנַסְתָּה מִינֵיה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּד שְׁעָרִית דַּעְתֵּיהּ דְּאִילּוּ נַסְתָּהּ לָא הֲוָה אָמַר לִי כְּלוּם לְפוּם כֶּן יְהָבֵת יָתָהּ לָהּ.
פרק קודםפרק הבא