מעשר שני 48

פרק 48

א רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל הַסֶּלַע הַשְּׁנִיָיה. וְהָיָה רִבִּי לָעְזָר מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אַף רִבִּי הִילָא מוֹדֵי בָּהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.
ב מַהוּ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ זֶה גִּיטֵּיךְ וְזֶה קִידּוּשָׁךְ וְהָכָא זֶה פִידְיוֹן מַעֵשֵׂר שֵׁינִי.
ג רִבִּי זְעִירָא חִיָיה בַּר בּוּן אָדָא<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="116"></i> בַּר תַּחְלִיפָא בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה מַה פְלִיגִין בְּשֶׁהִפְלִיגוּ דַעְתָּן לְעִנְיָינוֹת אֲחֵרִים אֲבָל אִם הָיוּ עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָין גֶּט הוּא.
ד רִבִּי חַגַּי בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי כְּרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי נָתָן כְּרִבּי יוּדָה דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵיפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ. אֶלָּא הָא לָךְ וְתֵן לָהּ אִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי דְּתַנֵּי אָמְרָה הָבֵא לִי גִיטִּי וְהָלַךְ וְאָמַר לוֹ אִשְׁתָּךְ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי הוֹלִיכוֹ לָהּ וּנְתָנוֹ לָהּ זַכֵּה לָהּ הִתְקַבֵּל לָהּ. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר הוֹלִיכוֹ לָהּ וּנְתָנוֹ לָהּ אִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. זַכֵּה לָהּ וְהִתְקַבֵּל לָהּ אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי אוֹמֵר בְּכוּלָּן לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּקַבְּלִי אֶלָּא שֶׁתּוֹלִיכִי לָהּ. וִקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי. הָא לָךְ מִדִּיבּוּרִי אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. וִקַשְׁיָיא עַל דְּרִבִּי נָתָן. הָא לָךְ מִדִּיבּוּרָא אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי חוּנָא אָמַר נַעֲשֶׂה שְׁלוּחוֹ וּשְׁלוּחָהּ. אִיסָּה אָמַר כּוּלְּהוֹן דְּתַנִּינָן שְׁלוּחוֹ וּשְׁלוּחָהּ מְגוּרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוּרֶשֶׁת. אָמַר לֵיהּ וּמָה בְיָדָךְ. וְאָמַר רִבִּי זְעִירָא חִיָיה בַּר בּוּן אָדָא בַּר תַּחְלִיפָא בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה מַה פְלִיגִין בְּשֶׁהִפְלִיגוּ דַעְתּוֹן לְעִנְיָינִים אֲחֵרִים אֲבָל אִם הָיוּ עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָין גֶּט הוּא. וְהָכָא אֲפִילוּ הֵן עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָין הִיא הַמַּחְלוֹקֶת.