מעשרות 42

פרק 42

א וְלָאו שַׁנְיָיא בֵּין לְזֶרַע בֵּין לְהֶבְקֵר בֵּין לְחוּצָה לָאָרֶץ. תַּמָּן תַּנִּינָן לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּיאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן הוּא מַבְקִיר עַל הַכֹּל בְּרַם הָכָא הוּא מַבְקִיר עַל הַגִּידּוּלִין. וְהָא תַנִּינָן חוּץ לָאָרֶץ. שַׁנְיָיה הִיא חוּץ לָאָרֶץ בֵּין לְעִיקָּר בֵּין לְגִידּוּלִין. כָּה לֹא שַׁנְיָיא בֵּין לְעִיקָּר בֵּין לְגִידּוּלִים.
ב עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר טֵבֵל בָּטֶל בְּרוֹב נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אֵין הַטֵּבֵל בָּטֶל בְּרוֹב יַמְתִּין עַד שֶׁיַּגְדִּיל וִיעַשֵּׂר לְפִי כוּלּוֹ. אוֹ נֵימַר מַה פְלִיגֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְטֵבֵל שֶׁנִּטְבָּל דְּבַר תּוֹרָה. אֲבָל בְטֵבֵל שֶׁנִּטְבָּל מִדִבְרֵיהֶן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַטֵּבֵל בָּטֶל בְּרוֹב. הָתִיב רִבִִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָא תַנִּינָן כְּיוֹצֵא בוֹ זֵיתֵי מֵיסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִיקּוּף. עִינְּבֵי בָּצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלֵלוֹת. וְלֹא טֵבֵל שֶׁנִּטְבָּל מִדִבְרֵיהֶן הוּא. אָמַר רִבִּי מָנָא קִיַימְתֵּיהָ בְּשֶׁמֶן זֵיתֵי מֵסִיק שֶׁנִּתְעָרֵב עִם שֶׁמֶן זֵיתֵי נִיקּוּף.