נדרים 37

פרק 37

א <strong><big>הלכה:</big></strong> וְאֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁלְּעוֹלֵי בָבֵל כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. רְחָבָה שֶׁדֶּרֶךְ הָרַבִּים מַפְסַקְתָּהּ כְּעוֹלֶי בָבֵל הִיא. חַד בַּר נַשׁ קִידֵּשׁ בְּסֵפֶר תּוֹרָה. רִבִּי שׁוֹבְתַי וְרִבִּי חֲסִידָא אַעֲלוּן עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה וְאָמַר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. אַנְתְּ קָרָת אִיגַּרְתָּא וּכְתִיב בְּגַוָּהּ. וְלֹא עוֹד. אָמַר רִבִּי מָנָא. קַשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חִזְקִיָּה. מַהוּ וְלֹא עוֹד. בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלְּיָחִיד קִידֵּשׁ. אָמַר לוֹן. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָתָא מֵימַר לָךְ אֲפִילוּ בְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּרַבִּים קִידֵּשׁ. וְהִינּוֹ וְלֹא עוֹד. אָתָא מֵימַר לָךְ אֲפִילוּ בְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלַּיְּחִידִי קִידֵּשׁ. וְהִינּוֹ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
ב רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֶחָד כּוֹתֵב חֶלקוֹ לַנָּשִׂיא כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. צָרִיךְ לִכְתּוֹב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> הַמּוּדָר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל נוֹתְנוֹ לְאַחֵר מִשֵּׁם מַתָּנָה וְהַלָּהּ מוּתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד שֶׁהָיָה אָבִיו מוּדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָיָיה וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי הֶחָצֵר וְהַסְּעוֹדָה נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה וְהֵן בְּפָנֶיךְ עַד שֶׁיָּבוֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה. אָמַר לוֹ אִם שֶׁלִּי הֵם הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָׁמַיִם. אָמַר לוֹ לֹא נָתַתִּי לָךְ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ לֹא נָתַתָּה לִי אֶת שֶׁלָּךְ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשִׁי. וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים אָמְרוּ כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה.