א וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקִיֵים אֶחָד מֵהֶן. אִיתָא חֲמֵי. הֵיפֵר הָאָב אֵין מוּפָר. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא. הֵיפֵר הָאָב אֶת חֲלְקוֹ. לֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לְהָפֵר עַד שֶׁמֵּת. הָאָב מֵיפֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. אָמַר רִבִּי נָתָן. זוֹ דִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֵין צוֹרֶךְ לְהָפֵר בְּשֶׁלֹּא הֵקִם. אֲבָל אִם הֵקִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.