סוטה 22

פרק 22

א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק כול׳. לֵוִי בַּר סִיסִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מְגִילַּת סוֹטָה מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי זֶה שְׁאֵלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵינָהּ שְׁאֵילָה. כְּלוּם גָּזְרוּ עַל הַסְּפָרִים שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם לֹא מִפְּנֵי קְדוּשָׁתָן. וְזוֹ לִמְחִיקָה נִיתְּנָה. לֹא צוֹרְכָא דְלֹא הוֹאִיל וְנִיתְּנָה לִמְחִיקָה.
ב כַּמָּה אוֹתִיּוֹת כָּתוּב בָּהּ וִיהֵא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ וִיהֵא חַיָיב. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי הִילַי. טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל כְּדֵי לִכְתוֹב יָהּ. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. כָּתַב מִפִּיו. וּמָחַק בֶּעָפָר. הָיָה כוֹתֵב רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמוֹחֵק. [תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר. אֵין כּוֹתְבִין עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. לִמְחִיקָה נִיתְּנָה. לָמָּה אֵינוֹ כוֹתֵב.]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="133"></i> תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן [שִׁמְעוֹן]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="134"></i> אוֹמֵר. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ מִדִּבְרֵי אַבָּא. שֶׁמָּא תֹאמַר. אֵינוֹ שׁוֹתָה. וְנִמְצָא הַשֵּׁם גָּנוּז עַל עוֹר שֶׁלִּבְהֵמָה טְמֵיאָה.
ג הָכָא כְּתִיב סֵפֶר וְהָכָא כְּתִיב סֵפֶר. הָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְתָלוּשׁ. וְהָכָא [אַתְּ]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="142"></i> אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיה הִיא הָכָא דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר.
ד וְכָתַב. יָכוֹל בִּדְיוֹ וּבְסִיקְרָא וּבְקוֹמוֹס וּבְקַלְקַנְתּוֹס. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָחָה. אִי מָחָה יָכוֹל בְּמַשְׁקִין אוֹ בְמֵי פֵּירוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָתַב. הָא כֵיצַד. כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִימָּחוֹת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ [דְיוֹ]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="145"></i> שֶׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס. וְהָתַנֵּי. אִם מָחַק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר כָּשֵׁר. תִּיפְתָּר כְּהָדֵין תַּנָּיָיא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּל יָמִים שֶׁהָיִינוּ לְמֵידִין אֶצֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא הָיִינוּ נוֹתְנִין קַלְקַנְתּוֹס בַּדְּיוֹ.
ה <strong><big>משנה:</big></strong> וְלָמָּה הִיא אוֹמֶרֶת אָמֵן אַָמֵן. אָמֵן עַל הָאָלָה. אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה. אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְאִם נִטְמֵאתִי יָבוֹאוּ בִי. אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטַּמֵּא.
פרק קודםפרק הבא