סוטה 46

פרק 46

א רִבִּי תַנְחוּמָא רִבִּי פִינְחָס בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. עַל הַחֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ שָׁאֲלָן. הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ. כְּנַף תְּחִילָּה. וּבְשַׂר קוֹדֶשׁ שֵׁינִי. לֶחֶם וְנָזִיד שְׁלִישִׁי. יַיִן וְשֶׁמֶן רְבִיעִי. וּמַאֲכָל חֲמִישִּׁי. שָׁאֲלָן. וְכִי יֵשׁ חֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ. וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ כָרָאוּי. שֶׁאֵין חֲמִישִּׁי בַקּוֹדֶשׁ. וְלָמָּה הוּא מְקַלְלָן כְּאִינַּשׁ דְּבָעֵי עִילָּה עַל חַבְרֵיהּ. וּבֵיתָא מַה אִיכְפַּה לֵיהּ. וַיֹּאמֶר וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. כַּיי דָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלָּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.
ב תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מְנַיִין לָרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא פָסוּל. וְדִין הוּא. מַה אִם מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פָסוּל<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="93"></i> בִּתְרוּמָה הֲרֵי הוּא פָסוּל בַקּוֹדֶשׁ. שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא פָסוּל בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הֲרֵי לָמַדְנוּ לִשְׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב. וְלִרְבִיעִי מִקַּל וְחוֹמֶר. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹכֶל הַבָּא מַחְמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ. שֶׁהוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְאֵינוֹ פוֹסֵל בַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָיא דְרִבִּי יוֹסֵי כְשִׁיטָּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמָה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. לֵית רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְהָדֵין קַל וָחוֹמֶר. קִרְיֵי דָרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע. זֶה שֵׁינִי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן. בְּכָל טָמֵא. זֶה שְׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בַּשֵׁינִי. לֹא יֵאָכֵל. סוֹף טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.
ג עַד כְּדוֹן בְּאוֹכְלִין שֶׁנִּיטְמוּ בְּאַוֵּיר כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ. אוֹכְלִין עַצְמָן שֶׁנִּיטְמְאוּ בְשֶׁרֶץ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין מֵאַוֵּיר כְּלֵי חֶרֶשׂ שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ הֲרֵי הֵן מְטַמְּאִין כְּשֶׁרֶץ לְטַמֵּא אוֹכְלִין. [אֹכְלִין שֶׁהֵן מִטַּמְּאִין מֵאַוֵּיר כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּיטְמָא בְשֶׁרֶץ אֵינוֹ דִין שֶׁנִיטַמְּאִן כְּשֶׁרֶץ לְטַמֵּא אֹכְלִין.]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="100"></i> עַד כְדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא. וְזֶה רִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּכָל טָמֵא. לֹא יֵאָכֵל. לְרַבּוֹת אֶת הַשֵּׁינִי. הַשְּׁלִישִׁי מְנַיִין. וְדִין הוּא. וּמַה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁאֵינוֹ פָסוּל בְּחוּלִין הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. שֵׁינִי שֶׁהוּא פוֹסֵל בְּחוּלִין אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּתְּרוּמָה. רְבִיעִי בַקּוֹדֵשׁ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּקּוֹדֶשׁ. שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הָא לָמַדְנוּ לָרִאשׁוֹן וְלַשֵּׁינִי מִן הַכָּתוּב. וְלַשְּׁלִישִׁי מִן הַדִּין וְלָרְבִיעִי מִקַּל וְחוֹמֶר. דָּנין לוֹ דִין מִן הַדִּין. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְשׁוּעְבָּד לַהֲלָכָה. שֶׁיְּהֵא הַשְּׁלִישִׁי פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְהָרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ.
פרק קודםפרק הבא