א דִּכְתִיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה׳. לְאֵי זֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לְקִירָהּ שֶׁלְּרָחָב נָשָׂא עֵינָיו. כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. רָחָב שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ. רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצַּלְתָּ לָהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבוֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיּוֹצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיא וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ הָיָה בְמִשְׁפְּחוֹתֶיהָ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהֶן הָיוּ נִיצָּלִין בִּזְכותָהּ. אֲבוֹתַיי שֶׁקִּרְבוּ לָךְ כָּל הַגֵּרִים הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת נַפְשִׁי.