סנהדרין 47

פרק 47

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת כול׳. וְלֹא תַנִּינָן. בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. שֶׁאֵין הַדָּבָר מָצוּי. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוּחַי אוֹמֵר. אַף בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. וְקַיְימוּנָהּ בָּהוּא דְעָאַל וּבָהוּא דִנְפַק.
ב מְנַיִין לְשֶׁבַע חֲקִירוֹת. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוּמֵי רִבִּי אָחָא. וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן. אָמַר לֵיהּ. לָא תְהֵא קְרָא וַאֲזִיל אֶלָּא וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהוּגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב. הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵירָה שָׁוָה. לִיתֵּן [לְ]כָל אַחַת וְאַחַת שְׁמוּעָה שְׁאֵלָה דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. רִבִּי יִצְחָק מַקְשֵׁי לָהּ. הֲווֹן תְּפִיסִין בְּחַד לֵיסְטֵיס דְּטִיבֵּרִיָּא אָמְרִין. כְּדוֹן קְטוֹל כְּדוֹן קְטַל. וּמְנַיִין לָזֶה שֶׁבַע חֲקִירוֹת. אִיסִּי אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁאִילּוּ הָעֵדִים יְכוֹלִין לְהִזְדַּמֵּם עַל אוֹתָהּ עֵדוּת אֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרָג.
ג מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. מֶה הָיָה. גּוֹי הָיָה אוֹ יִשְׂרָאֵל הָיָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶהֱרַג מִטִּיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִי חֲזָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיָה.
ד הִתְרֵיתֶם בּוֹ. מְנַיִין לְהַתְרָיָיה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ. חֶסֶד הוּא. אָמַר רִבִּי בּוּן. קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ. הֶבֶל נָשָׂא אֲחוֹתוֹ. חֶסֶד עָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִיבָּנֶה עוֹלָם מֵהֶן. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.
ה תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת. [וְכִי] הַמֵּת מֵת. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ בְּאֵי זוֹ מִיתָה מֵת. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלְעַאי אוֹמֵר. וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָה. שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זוֹ מִיתָה מֵת.
ו הָיְתָה מִיתָתוֹ בַחֲמוּרָה וְהִתְרוּ בוֹ בַּקַּלָּה. יְכִיל מֵימַר. אִילּוּ הֲוָה יְדַע שֶׁמִּיתָתוֹ בַחֲמוּרָה לָא הֲוָה עֲבַד הָדָא מִילְּתָא. הָיָה מִיתָתוֹ בַקַּלָּה וְהִתְרוּהוּ בַּחֲמוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בֵירִבִּי אִילְעַאי שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זוֹ מִיתָה מֵת.