סנהדרין 57

פרק 57

א <big>משנה:</big> כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ. מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. תּוֹלִין וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד וְאִם לָן עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי כְּלוֹמַר מִפְּנֵי מַה זֶה תָּלוּי. מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:

ב <big>הלכה:</big> תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. זֶה חוֹמֶר בִּמְחַלֵּל מִבִּמְגַדֵּף וְזֶה חוֹמֶר בִּמְגַדֵּף מִבִּמְחַלֵּל. בִּמְגַדֵּף כְּתִיב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. וּבִמְחַלֵּל כְּתִיב וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ עַל הַצּוּר מִתְּחִילַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תְלוּיִין מִי״ו בְּנִיסָן עַד י״ז בְּמַרחֶשְׁוָן.

ג כְּתִיב וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבַּח ה׳. אֶלָּא שֶׁתְּלָיָין יְהוֹשֻׁעַ בריפן. אָמַר. אֲנִי [לֹא] מַרְחִיקָן וְלֹא מְקָרְבָן. אֶלָּא מִי שֶׁעָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה דְּאֶתדַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב וְאֶת דַּעְתּוֹ לְרַחֵק יְרַחֵק. וּבָא דָוִד וְרִיחֲקָן. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְלָמָּה רִיחֲקָן. עַל שֵׁם וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים וגו׳. אָמַר דָּוִד. בָּעֲוֹן שְׁלֹשָׁה דְבָרִים גְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסָמִיךְ לֵיהּ וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם. גִּילּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב וַיִּמָּנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ. שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. דִּכְתִיב נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִין אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בָּדַק דָּוִד בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא מָצָא אֶחָד מֵהֶן. הִתְחִיל שׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כְּתִיב בַּקְּשׁוּ ה׳ כָּל עַנְוֵי אָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ וגו׳. וַיֹּאמֶר ה׳ עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים. עַל שָׁאוּל. שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד. וְעַל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים. שָׁלַח דָּוִד וּקְרָאָן. אָמַר לָהֶם. מַה לָכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל. אָמְרוּ לוֹ. עַל יְדֵי שֶׁהֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם וְסוֹפֵר וַחַזָּן וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. וּמַה תּוּן בְּעוּן. אָמְרוּ לֵיהּ. יוּתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים… וְהוֹקַעֲנוּם לַה׳ בְּגִבְעוֹן. אֲמַר לוֹן. וּמָה הֲנָיָיה יֵשׁ לְכוֹן אִין אִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סְבוּ לְכוֹן כְּסַף וּדְהַב. אָמְרוּ לֵיהּ. אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אָמַר. דִּילְמָא בְּהַתִּין אִילֵּין מִן אִילֵּין. הֲוָה נְסִיב כָּל חַד וְחַד מִינּוֹן וּמְפַיֵיס לֵיהּ קוֹמֵי נַפְשֵׁיהּ וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. הָדָא הוּא דִכְתִיב אֵין [לָנוּ] כֶּסֶף וְזָהָב. אֵין לִי כְתִיב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד. שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בּוֹיְישָׁנִין וְרַחֲמָנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. בּוֹיְישָׁנִין דִּכְתִיב לְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וגו׳. רַחֲמָנִין דִּכְתִיב וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים דִּכְתִיב וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד. וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן אַחַת מֵהֶן וְרִיחֲקָן. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאַף עֶזְרָא בָא וְרִיחֲקָן. וְהַנְּתִינִים הָיוּ יוֹשְׁבִין בָּעוֹפֶל וְצִיחָה וְגִישְׁפָּה מִן הַנְּתִינִים. וְאף לְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן. דִּכְתִיב וְהָעוֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יַאֲבִידוּהוּ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

פרק קודם פרק הבא