א <strong><big>הלכה:</big></strong> בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה כול׳. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁסּוֹף זֶה עָתִיד לְגַמֵּר נִיכְסֵי אָבִיו וְאֶת נִיכְסֵי אִמּוֹ וְיוֹשֵׁב לוֹ בְפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ אֶת הַבִּרְיוֹת וְהוֹרֵג אֶת הַנְּפָשׁוּת וְסוֹפוֹ לְשַׁכֵּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ. וְאָמְרָה תוֹרָה מוּטָּב שֶׁיָּמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָיב. שֶׁמִּיתָתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים הֲנָיָיה לָהֶן וַהֲנָאָה לָעוֹלָם וְלַצַּדִּיקִים רַע לָהֶן וְרַע לָעוֹלָם.